א' הוא מנהל בטיחות בשטח בחברת "רפאל" אשר עבר תקופה מאתגרת במיוחד במהלך מבצע ״חיצי הצפון״. הוא שירת במילואים באזור מגוריו וצפה גם בטילי הגיל, עליהם היה חתום כמנהל יצור בעברו ב"רפאל", משוגרים לצורך הגנה על ביתו.
א' ניצל משלושה מקרים של ירי טילי קורנט שנורו לכיוונו וראה את בית הוריו נהרס לנגד עיניו. א' התמודד עם הבדידות בזמן שאשתו וילדיו היו מפונים רחוק ממנו, ובנוסף נאלץ להתמודד עם האתגרים החקלאיים במשק המשפחתי ולשמור על לולי התרנגולות אשר נפגעו מרקטות.
א' מספר ל"ישראל היום": ״הכינויי שלי ב'רפאל' הוא 'גיבור על'. בבוקר אני עובד ב'רפאל' ובלילה בכיתת הכוננות בישוב. אני עובד בתעשייה, שהיא חלק בלתי נפרד מהמלחמה, חשוף לטכנולוגיות. זה סוג של שליחות, גם שומר על הבית בתור אחד מאנשי כיתת הכוננות, וגם חלק מהטכנולוגיה ששומרת עליי. זה ערבוב של רגשות. אני זכיתי להיות חלק מזה".
"היינו חמישה אנשים בכיתת הכוננות אשר שמרנו על הישוב. הייתי שומר על המושב והחקלאים כדי שאבא שלי יוכל לחזור לעבוד בחקלאות, מאבטח את אבא שלי בן ה-80 פלוס ואומר לעצמי: 'מה נשאר?'. מרגיש שחזרנו לראשית המדינה שהיו מאבטחים חקלאים".
א' מספר ומוסיף: "היו הרבה רגעים של שבירה והשיא היה שהמשפחה מתחילה לדבר ולחשוב על אי חזרה למושב. בניתי בית וסיימתי אותו לפני חודשיים מתחילת המלחמה, ופתאום אנו מפונים. מצד אחד אני חייב להישאר במושב בגלל ההורים שלי, ומצד שני הילדים שלי שלא רוצים לחזור. רגע קשה מאוד וקורע. הלחץ המשפחתי ירד אחרי שעלו למושב וראו את הנזק שנגרם. השנה זכינו לחגוג פסח בבית. יש היום עדיין תחושה של חוסר הבטחון אישי, למרות סיורי הצבא. תחושה אי אפשר לקחת מאנשים".
>>דברים שרציתי לומר: יתומות ויתומי צה"ל מדברים מהלב | צפו בפרויקט המיוחד<<