לקראת המנגלים של יום העצמאות: הטריגר הלא מדובר של הלומי הקרב

מומחים מזהירים: ריח בשר על האש עלול להחזיר לוחמים וניצולים למראות הזוועה • עמותת נט"ל: "חוש הריח מחובר ישירות למערכת הרגשית - די בנשימה אחת כדי שהעבר יצוף מחדש" • המלצה: להציע אלטרנטיבות ולא להשאיר מתמודדים לבד

מנגל ביום העצמאות: הטריגר הלא מדובר. צילום: אורן בן חקון

לקראת המנגלים של יום העצמאות: גורמים מטפלים מתריעים כי ריח שריפה וריח בשר חרוך עלולים להיות טריגר עבור הלומי קרב ומי שסובלים מפוסט טראומה. כאשר לעיתים האדם שסובל לא מודע לכך שריח המנגל הוא זה שגרם לו להצפת זכרונות.

גם השנה ייעשה שימוש בזיקוקים שקטים בטקס המשואות ביום העצמאות, כדי להתחשב בהלומי קרב ויש גם רשויות מקומיות שמצטרפות ליוזמה. בשנים האחרונות גברה המודעות לכך שיש מי שרעש הפיצוץ מעורר בהם זכרונות קשים וטראומות.

רבים מהלוחמים ומהמחלצים בשבעה באוקטובר סיפרו על ריח שלא עוזב אותם, אך רובנו פחות מודעים לכך שגם הכנת בשר על האש עשוייה להקשות על מי שמתמודדים עם פוסט טראומה.

"ריח שלא עוזב". מבנה שרוף בעוטף עזה (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

אירית אלוני, מנהלת היחידה הקלינית בעמותת נט״ל, מסבירה את הפער בין חוויית המנגל הרגילה לזו של הלומי קרב: "ריח של מנגל, בעבור רבים, הוא סימן לחג, שמחה וחופש. אך עבור נפגעי טראומה - במיוחד לוחמים, אנשי זק״א ושוטרים - ריח העשן החרוך עלול לשמש כטריגר עוצמתי".

לדבריה, התגובה לריח היא מיידית ובלתי נשלטת. "ריח העשן מחזיר אותם באחת לזירות האירוע ולמצבים שבהם נשקפה סכנת חיים. המוח מזהה את הריח כסימן לאיום ומפעיל תגובות סכנה: פלאשבקים, חרדה עזה, ניתוק רגשי ולעיתים אף התקפי חרדה", היא מסבירה.

אלוני מדגישה את הקשר הייחודי בין ריח לזיכרון טראומטי: "חוש הריח מחובר במיוחד למערכת הרגשית במוח ואינו זקוק להסבר או לחשיבה מודעת. די בנשימה אחת — כדי שהעבר יצוף ויחיה מחדש את הכאב".

"להיות ערניים ולהושיט יד": דרכים להתמודדות וסיוע

מנהלת היחידה הקלינית בנט"ל מציעה דרכים מעשיות לסייע למתמודדים עם פוסט-טראומה בחג. "מתוך הבנה וכבוד לאנשים שנלחמו למעננו ולאזרחים ששרדו אירועים קשים, יש לעשות הכול כדי לא לעורר סבל נוסף," היא מדגישה. אחת ההצעות הפשוטות היא יידוע מראש על ארוחת מנגל או הצעת אלטרנטיבה - כשהעיקר הוא החיבור והיחד סביב השולחן.

"בדיוק כפי שמתחשבים בעניין הזיקוקים, תתחשבו גם במקרה הזה". חגיגות העצמאות, צילום: ליאור מזרחי

אלוני מדגישה את חשיבות התמיכה החברתית: "הרבה פעמים מתמודדים עם פוסט-טראומה חווים בדידות ובושה. הם לא רוצים להעכיר את האווירה או להכביד על האחרים, ולכן נמנעים מלהגיע או לחלוק את תחושותיהם". זהו תפקידנו כחברה, היא מסבירה, "לנסות להבין ו'להרכיב את משקפי האחר' כדי לאפשר חגיגה הכוללת את כולם, תוך הבנה, חמלה וערבות הדדית. זה הזמן בחג לא להשאיר לבד, להושיט יד ולחבק".

למקרה שעולים סימפטומים, אלוני ממליצה על טכניקות מידיות להרגעה עצמית: נשימה מסודרת, תרגילי קרקוע וחיבור למציאות הנוכחית, ושימוש בחושים אחרים כמו ריח חזק אחר. "תמיד ניתן לפנות לקו הסיוע של נט״ל במספר 3362* או בצ׳אט באתר, ולהיעזר בשיחת הרגעה עם איש מקצוע מוסמך", היא מזכירה.

"השנה היא לא כמו כל שנה": הקשר המיוחד בין ריח וטראומה

"בימים האחרונים אני שומעת פרסומות רבות למוצרי בשר ומנגל על האש, אבל השנה היא לא כמו כל שנה", מזכירה עפרה מהודר, מומחית בתחום בריאות הציבור ובוגרת לימודי פסיכולוגיה. "אנחנו במלחמה עקובה מדם שנמשכת כבר חודשים רבים, ואנשים רבים בארץ, חיילים וגם אזרחים, סובלים מפוסט-טראומה טרייה".

מהודר מסבירה כי בעוד רבים מכירים טריגרים של מראות וקולות, מעטים מודעים להשפעה העמוקה של ריחות. "אצל אנשים שנכחו בשדה קרב או בזירה של אסון כמו הנובה, ריח של בשר חרוך הוא טריגר עמוק ועוצמתי להתקף פוסט-טראומה", היא מדגישה. התקף כזה עלול להימשך שעות רבות שבהן יסבלו מחרדה וניתוק מהסביבה. "באמצע חגיגת עצמאות שמחה, אנשים עלולים להתחיל לרעוד ולהזיע, ואף לנסות לברוח ולהתחבא - בלי להבין למה".

יום העצמאות השנה, לא כמו בכל שנה אחרת, צילום: אסף קרלה

המומחית מצביעה על הקשר המיוחד בין ריח לזיכרון: "מבין כל החושים, דווקא חוש הריח מקושר בצורה החזקה ביותר עם הזיכרון. אנחנו פחות מודעים לחשיבותו, והוא משפיע עלינו רוב הזמן באופן לא מודע. ריח מעורר קודם כל רגש ורק אחר כך, לפעמים, חשיבה. זאת הסיבה שקשה ביותר להיפטר מריחות כטריגר לפוסט-טראומה".

גם פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, מצטרף לקריאה: "תרגיעו השנה עם בשר על האש במקומות ציבוריים, בדיוק כפי שמתחשבים בעניין הזיקוקים. תתחשבו באנשים שעברו אירועים קשים וחווים טריגר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר