"לא מוותרים על מדינה חופשית": מצעד הגאווה בירושלים יציין עשור לרצח שירה בנקי ז"ל

מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, יצעד זו השנה ה-23, בסימן עשור לרצח שירה בנקי ז"ל. כבכל שנה, מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים יפתח את חודש הגאווה בישראל ויצעד ביום חמישי, 5.6.2025, מגן הפעמון לגן העצמאות בירושלים.

הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, המפיק את המצעד, יקיים השנה מצעד ברוח התקופה, ולאחר כמעט כשנתיים שבהן נחרטו בלב כולנו צעקתן של משפחות החטופים ובציון עשור לרצח הנערה שירה בנקי ז״ל.

שירה בנקי, הנערה בת ה-15, נרצחה במצעד הגאווה בשנת 2015, ואיתה נפצעו שישה צועדים נוספים בדקירות סכין על ידי ישי שליסל. מאז הרצח, ומדי שנה, מפיק הבית הפתוח בירושלים בשיתוף משפחת בנקי אנדרטת זיכרון לזכרה של שירה בתוך מסלול המצעד, מוקד אשר מביא אליו רבבות אשר מבקשים לזכור את שירה.

נילי מדרר, מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, אמרה: "גם בשנה זו, אנו בוחרות ובוחרים להמשיך - להמשיך לצעוד, להאמין ולדרוש ביטחון ושוויון זכויות למען כל אדם באשר הוא אדם. יחד ניתן זה לזה, זו לזו, עולם חדש וטוב. אנחנו קוראים וקוראות מכאן, בירושלים, לכל מי שלא מוכנה לאבד את הבית, למי שלא מוכן לוותר על המאבק עבור מדינה חופשית ושוויונית, להגיע ולצעוד למען פלורליזם, דמוקרטיה, סובלנות".

הדס בלומנדל כרם, יו״ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, אמרה: "לפני תשע שנים חניכי הנוער והצעירים בבית הפתוח ביקשו כי המצעד שייערך שנה לאחר הרצח יעסוק בחיבור המורכב בין דת ולהט"ב, מתוך אמונה אמיתית שפערים מאתגרים ככל שיהיו הם דבר שניתן לגישור, ואפשר לחיות כאן בירושלים המגוונת שלנו ביחד. בשנה הזו בה אנו מציינים עשור לרצח, ומתמודדים עם קרעים כה גדולים בחברה שלנו, חשוב שנזכור כי זה מה שדור העתיד עדיין מצפה מאיתנו, ותפקידנו לבוא ולצעוד, ובעיקר להלחם על דמותה הפלורליסטית של ירושלים ומדינת ישראל".

אורי בנקי, אביה של שירה בנקי ז"ל ויו"ר "דרך שירה בנקי", אמר: "עשר שנים מאז הרצח של שירה ונראה שרבים מדי בחברה הישראלית מתעקשים להמשיך לדרדר אותנו לתהום. רבים מדי מתעקשים לעצום את עיניהם אל מול המגוון הגדול, היפה והעשיר כל כך של החברה הישראלית. מתעקשים לנצח את האחר ומתעקשים להטיף לאחרים ללא בדל של ביקורת עצמית. מצעד הגאווה והסובלנות, 10 שנים לאחר הרצח של שירה, הוא הזדמנות טובה להיזכר שמילים קשות לעולם מקדימות מעשים קשים, שיש לנו מספיק אויבים מבחוץ, ושוויכוחים בין אזרחים ובין בני אותו עם ולאום מנהלים בהערכה, בכבוד ובהקשבה - שכן האלטרנטיבה היא בלתי נסבלת ולא מאפשרת המשך קיום לעם חפץ-חיים כפי שראוי לנו להיות".