המכתב האחרון של סגן עומרי שורץ ז"ל

מה כותב אדם במכתב שהוא מקווה שאיש לא יקרא לעולם? מילים אחרונות לא דומות לשום דבר אחר שאדם כותב בחייו. לרגל יום הזיכרון, ארבע משפחות שכולות, שיתפו אותנו במכתביהם האחרונים של יקיריהם – מילים שנכתבו רגע לפני הנפילה ויישארו אחריהם לעד.

לזכרו של סגן עומרי שורץ ז"ל

בסרטון אנו נחשפים לסיפורו של סגן עומרי שורץ ז"ל. עומרי החל לכתוב בפנקס ספירלה קטן בשביעי באוקטובר. אותו הפנקס הפך ליומן המלחמה בו הוא המשיך לכתוב עד יום מותו. תומר אביו שיתף בדמות המפקד שהיה, על הקשר עם חבריו ובאהבתו הגדולה לקבוצת הפועל, שאותה אהד כל חייו.

"אם אתם קוראים את המילים האלה" הוא פרויקט ספרותי-דוקומנטרי ראשון מסוגו האוצר 49 מכתבים אחרונים של נופלי המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. רובם לא פורסמו מעולם. זוהי פיסת היסטוריה שנכתבת במילותיהם של לוחמים צעירים שכתבו מדם ליבם פרקים חדשים בסיפור הישראלי.

בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" נתקלו שלמה קווס ורחלי פלנט-רוזן במילים האחרונות שכתבו לוחמים, והרגישו שאסור לתת למילותיהן להיעלם בשטף האירועים. הם הרגישו שהן ראויות לכבוד מסוג אחר, לחיי נצח. "המילים האלה הן אוצר, אז בואי נאצור אותן," ביקש שלמה מרחלי, "ניצור ספר שמאגד את המכתבים האחרונים של נופלי המלחמה הזאת". הם פנו למאות משפחות הנופלים מתחילת המלחמה ועד לשבעה באוקטובר 24', והזמינו אותן לצרף את מילות יקיריהם לספר. כל התהליך נעשה עם משפחות הנופלים שהציעו, אישרו את הכתוב, ושיתפו בסיפורים רבים שמפורסמים לראשונה.

*חלק מההכנסות נתרמות להנצחת נופלי המלחמה

רקע על עומרי שורץ ז"ל- מתוך הספר "אם אתם קוראים את המילים האלה", צילום: הוצאת "קורן"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר