פגיעה ישירה בבית החיפה במלחמת לבנון השנייה. צילום: מישל דוט קום

בסוף ביוני 2006 תקפו מחבלים טנק של צה"ל סמוך לגדר המערכת עם רצועת עזה בכרם שלום, הרגו שני חיילים וחטפו את החייל גלעד שליט. בתגובה, ישראל יצאה למבצע "גשמי קיץ" בעזה.

רובע הדאחייה בביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה., צילום: אי.אף.פי

ביולי החל חיזבאללה להפגיז את יישובי הצפון ובמקביל תקף שני כלי רכב צבאיים שסיירו על קו הגבול, הרג שלושה חיילים וחטף שניים - אלדד רגב ואהוד גולדווסר. למחרת יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה וחיילי צה"ל נכנסו שוב לבוץ הלבנוני.

מלחמת לבנון השנייה החלה ב-14 ביולי, עם תקיפות מאסיביות של חיל האוויר וירי ארטילרי על לבנון, כולל הפצצת שדה התעופה ביירות, שנסגר. ב-17 ביולי נכנסו למלחמה גם הכוחות הקרקעיים של צה"ל, שהחלו בעבודות חישוף לאורך גדר המערכת. ב-19 ביולי נכנסו ללבנון, לראשונה מאז מאי שנת 2000, כוחות חי"ר צה"ליים.

חיילי צה"ל במלחמת לבנון השנייה, צילום: רויטרס

ב-27 ביולי החליט הקבינט על גיוס מילואים נרחב ואלפי חיילים התייצבו לשירות בצו 8. ב-30 ביולי, בשל הפגזות צה"ל, קרס בית בכפר קאנא על יושביו ו-28 אזרחים נהרגו. לאחר מכן הסכימה ישראל להפוגה של 48 שעות בקרבות, אולם החיזבאללה המשיך בירי לעבר יישובי הצפון וב-1 באוגוסט נכנסו כוחות המילואים לתוך לבנון והחלו לפעול לרוחב כל הגזרה.

בבוקר ה-14 באוגוסט, בהתאם להחלטת האו"ם, נצרו שני הצדדים את האש והמלחמה, בה נהרגו 121 חיילים ו-44 אזרחים ישראלים, הגיעה לסיומה. כוחות יוניפי"ל החלו להתפרס בשטח ואילו צה"ל נערך מחדש, עד שב-1 באוקטובר יצא אחרון החיילים מלבנון.

נתניהו מגיב על התפטרות הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה // מתוך חדשות 12

אחד ממוקדי הכוח של חיזבאללה במלחמה היה תקיפת העורף הישראלי בירי פצצות מרגמה, קטיושות וטילים יום יומי על יישובי הצפון. מירי זה נהרגו 44 אזרחים ו-12 חיילים וכמו כן נגרם נזק משמעותי ברכוש. לאחר המלחמה התפטרו שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דני חלוץ מתפקידם.

אחרי המלחמה קיבל האו"ם את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון. כפי שיודעים תושבי הצפון, וישראל כולה, ההחלטה אינה מקוימת על ידי חיזבאללה וכמובן אינה נאכפת על ידי כוחות האו"ם בשטח.