על המדשאה הצפונית של הבית הלבן חתמו בגין וסאדאת הסכם שלום היסטורי. ההסכם עורר גם מחלוקת, שכן הוא יצר תקדים של "שלום תמורת שטחים" ואף הוביל לעימותים קשים בפינוי היישובים מסיני.
במטרה להגיע להסכם שלום בין המדינות, כינס נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ועידה בקמפ-דייויד. בתום 13 ימי הוועידה נחתמו הסכם מסגרת לשלום עם מצרים והסכם מסגרת לשלום כולל במזרח התיכון, אשר כלל הצעת אוטונומיה לפלשתינים.
ההסכמים הושגו לאחר דרמה סוערת: הייתה בכוונתו של קרטר לצרף להסכם נספח המעמיד בספק את מעמדה של ירושלים ובגין הודיע כי יסרב לאשר זאת, ואף איים לעזוב את הוועידה.
הצלחתם של בגין וסאדאת לקדם את השלום בין המדינות, זיכתה את שני המנהיגים בפרס נובל לשלום אשר הוענק להם באוסלו, נורבגיה.
את כספי הפרס הפנה בגין להקמת קרן מלגות ע"ש עליזה ומנחם בגין, המעניקה מדי שנה סיוע לסטודנטים. לאחר ניהול מו"מ מפורט ולאחר הבאת ההסכם לאישור הכנסת, נחתם ב-26 במרץ 1979 הסכם השלום עם מצרים על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון בנוכחותם של כ-1,500 מוזמנים.
חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977 ונאומו בכנסת, והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים. בהסכם השלום נקבע הגבול בין ישראל למצרים והוא כיום גבול בינלאומי.
הכנסת אישרה את ההסכם ב-22 במרץ 1979 ברוב של 95 בעד ו-18 נגד. שבועיים קודם לכן ביקר בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, ונאם בכנסת אודות מחויבותה של ארצות הברית לסיוע בהשגת ההסכם ובשמירה עליו.
ב-27 במאי 1979 הגיע סאדאת לבאר שבע יחד עם סגנו חוסני מובארכ וראש הממשלה המצרי, מוסטפא ח'ליל. הוא התקבל על ידי נשיא המדינה, יצחק נבון, וראש הממשלה, מנחם בגין. בספטמבר 1979 ערך הנשיא המצרי אנואר סאדאת ביקור נוסף בישראל, שבמהלכו הגיע ביאכטה הנשיאותית אל-חוריה עם אשתו ג'יהן ובתו לנמל חיפה.
בספטמבר הגיע סאדאת שוב לישראל, הפעם לחיפה, שאליה שט ביאכטה הנשיאותית "אל-חוריה" עם אשתו ג'יהן ובתו. אנשי חיל הים המצרי מהיאכטה, שהגיעה בליווי משחתת וספינת טילים, התקבלו כאורחי חיל הים ונערך לכבודם נשף במועדון הוועד למען החייל בכרמל.
וגם זה קרה השנה
- מתפרסם ספר זיכרונות של רבין, בו הוא מכנה את פרס "חתרן בלתי נלאה".
- שר החוץ משה דיין מתפטר מתפקידו.
- בעקבות המהפכה האיראנית מנותקים יחסי איראן-ישראל.
- מוקמת "הקרן החדשה לישראל".
- שולמית הראבן היא האישה הראשונה המתקבלת לאקדמיה ללשון העברית.
- הטלוויזיה הישראלית מתחילה בהדרגתיות לשדר בצבע.
- לראשונה משחק שחקן מן הליגה הישראלית בליגה האנגלית.