סמוך לשעה שתיים אחר הצהריים ביום הכיפורים פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע נגד ישראל בסיני וברמת הגולן. ישראל ספגה מכה קשה, אך הצליחה להתאושש. המלחמה נגמרה, אך השבר רק החל. הקונספציה, כמו החיטה העצובה, צמחה שוב.
מלחמת ששת הימים גורמת לפגיעה קשה בכבוד של המדינות הערביות ולשאננות בקרב הצד הישראלי. מנהיג מצרים, גמאל עבד אל נאצר נפטר ומחליפו היה אנואר סאדאת, שנתפס כחסר עוצמה, מה שהגביר את השאננות בקרב ישראל.
קודם למלחמה, בחודשים מאי עד אוגוסט, התרחשה "כוננות כחול לבן" בישראל, והעובדה כי לא פרצה מלחמה למרות הכוננות הייתה אחד הגורמים שמובילים לכשל המודיעיני ולאמונה כי גם במקרה זה מדובר על סימני שווא למלחמה.
הגורם המרכזי והבסיסי למלחמת יום הכיפורים היה הרצון של סוריה ומצרים למחוק את חרפת מלחמת ששת הימים. להחזיר את השטחים שישראל כבשה מהם (רמת הגולן וסיני), להשיב לעצמן את כבודן האבוד ולהחזיר לצבאן את היוקרה שאבדה להן.
ביום הכיפורים, שבת 6 באוקטובר, בשעה 13:55 החל השלב הראשון של המלחמה, חמש דיוויזיות חיל הרגלים המצרי צולחות את התעלה, ושלוש דיוויזיות חיל הרגלים הממוכן הסורי תקפו לאורך הגבול ברמה. צבאות סוריה ומצרים נהנו מהפתעה טקטית. סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר.
הקונספציה הישראלית במלחמת יום הכיפורים היתה, שמצרים תצא למלחמה כדי להחזיר לעצמה את חצי האי סיני שישראל כבשה ממנה במלחמת ששת הימים, וכי היא תעשה זאת רק אחרי שתבנה מחדש את חיל האויר שלה. הערכה הישראלית היתה כי חיל האויר המצרי יסיים את בנייתו המחודשת רק בשנת 1975. לכן, המודיעין הישראלי העריך כי הסיכוי למלחמה עד שנת 1975 הנו נמוך.
הציבור הישראלי הוכה בתדהמה וכך גם מקבלי ההחלטות והצבא. בשלב השני של המלחמה, בחזית הדרום עסק צה"ל במגננה ובגיבוש כוחות, ובחזית הצפון הבקיע צה"ל את קווי הסורים והחל להתקדם לכיוון דמשק.
בשלב השלישי והאחרון, בחזית הדרום הבקיע צה"ל את קווי המצרים, כבש שטח נרחב ממערב לתעלה, וכיתר את הארמייה השלישית. בחזית הצפון ייצבו כוחות צה"ל את הקווים החדשים, ובסופו של דבר כבשו את מוצב החרמון.
המלחמה נמשכה עד ל-24 באוקטובר, אז נכפתה על הצדדים הפסקת אש על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ועל ידי שתי מעצמות-העל ברית המועצות וארצות הברית.
בצפון: צה"ל הצליח להדוף את הסורים עד לקו הגבול ואף להתקדם אל תוך שטח סוריה עד למרחק 40 קילומטרים מדמשק. בדרום: הצליח צה"ל לחצות את התעלה לצידה המערבי (המצרי), לכתר כוח מצרי גדול בשטח סיני (הארמייה השלישית) ולהגיע עד למרחק של 101 קילומטרים מקהיר.
אבדות חיל השריון וחיל האוויר הישראלי במלחמה היו חסרות-תקדים. מספר האבדות בצד הישראלי במלחמה הגיע ל-2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, מאות שבויים וציוד רב שנהרס.
המלחמה פגעה קשות במורל הציבורי בישראל והולידה את הביטוי "יום הכיפורים של", כתיאור מחדל שנגרם בשל שאננות. ואולי גם יהירות.
וגם זה קרה השנה
- טיסה 114 של ליביאן איירליינס הייתה טיסה מסחרית וסדירה של חברת ליביאן איירליינס. ב-21 בפברואר הטיסה יירוטה על ידי חיל האוויר הישראלי לאחר שחדרה לתחום האווירי של ישראל עקב טעות אנוש. 108 מתוך 113 נוסעיו ואנשי צוותו נספו בהתרסקות.
מבצע "אביב נעורים" נערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 ו"המוסד" תקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלשתין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו מחבלים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח.
מבצע זעם האל היה מבצע של מדינת ישראל שמטרתו הייתה להרוג את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בספטמבר הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על "המוסד" בראשות צבי זמיר את האחריות למבצע. בתגובה ניסה ארגון ספטמבר השחור להתנקש בחייה של גולדה מאיר.
- כחודש וחצי לאחר מלחמת יום הכיפורים מוקמת ועדת ארנט, ועדת חקירה ממלכתית, לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.
- כ-10 מעטפות נפץ שנשלחו מטורקיה התגלו.
- נגזר דינם של חברי חוליית הריגול בה היה חבר אודי אדיב.
- האונייה אנט טבעה בסמוך לנמל אשדוד. באסון ניספו 21 אנשים.
- קנצלר גרמניה וילי ברנדט מבקר בישראל, ביקור ראשון מסוגו.
- נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וירדן.
- ישראל משתתפת לראשונה בתחרות האירוויזיון תחת אבטחה כבדה.
- מוקם מחדש תיאטרון החאן הירושלמי.
- הולכים לעולמם דוד בן גוריון, אברהם שלונסקי ויעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל.