סוף תקופה: אחרי שנים של נוכחות, דוד בן-גוריון הניח את המושכות. ראש הממשלה הראשון, שהיה אחראי במידה רבה על עיצוב דמותה של המדינה, פרש מהעולם הפוליטי - אבל עדיין לא לתמיד.
בישיבת הממשלה ב-16 ביוני 1963 הטיל ראש הממשלה דוד בן-גוריון “פצצה” והודיע כי בכוונתו להגיש מכתב התפטרות לנשיא זלמן שזר, שזה עתה נכנס לתפקידו ואמור היה לארח באותו יום את חברי הממשלה לארוחה. לא הייתה זו עוד הודעה שגרתית על התפטרות ראש ממשלה; בן-גוריון, חרף השחיקה המסוימת במעמדו בראשית שנות ה-60, עדיין נחשב למנהיג כל יכול – כמעט שאינו בר החלפה.
בישיבת הממשלה הדרמטית שבה התפטר, אמר בן-גוריון ליגאל אלון: "יגאל, תאמין לי שאינני יכול. לא תחליטו, לא תחליטו. אני מבקש שתחליטו. לא אהיה בשבוע הבא בישיבה".
את בן-גוריון החליף שר האוצר לוי אשכול שהקים בתוך זמן קצר ממשלה בראשותו. היה זה מהפך גדול בחייו של אשכול, וזמן קצר לאחר מכן סיכם את תחושותיו במכתב לידידתו דליה כרמל: "ובכן אשר יגורתי בא. בן-גוריון הלך ואני גלשתי לתפקידים חדשים. נעקרתי מהקודמים ויש צורך לצלול למים חדשים עמוקים: צוננים ורותחים ואני צועד קצת מפוחד ומחפש מחסה לגב אינסטינקטיווית".
וגם זה קרה השנה
- נפטר יצחק בן-צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל
- יצחק רבין מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל.
- הולך לעולמו דניאל אוסטר, ראש העיר היהודי הראשון של ירושלים.