"התביישתי להגיד לחיילים שעליהם פיקדתי בצבא, שאני גר במעברה": המעבר לשיכוני הקבע לא עבר חלק

"התביישתי להגיד לחיילים שעליהם פיקדתי בצבא, שאני גר במעברה".

"לא היה לי בית עשר שנים, מאז שעלינו ארצה".

"שכבנו בחירייה חמש שנים...".

"הבטיחו לנו שזה זמני... הזמני הזה הפך להיות 11, 12 שנים".

את המשפטים הללו, שעוצמתם מגולמת בפשטותם, אומרים ישראלים ותיקים שעלו בשנותיה הראשונות של המדינה והתגוררו במחנות עולים ולאחר מכן במעברות. הם נאמרו במסגרת הסדרה "מעברות", שעלתה לפני חמש שנים ב"כאן 11".

ואכן, עשרות המעברות שהוקמו בכל רחבי הארץ היו הפתרון של מדינת ישראל הצעירה לשיכון מאות אלפי העולים שהגיעו אליה בשנותיה הראשונות. בשנת 1953 החלו להתפרק המעברות, חלקן בדרך ספונטנית ובלתי מאורגנת, בשל עזיבת התושבים למקומות אחרים. אחרות פורקו באופן מכוון על ידי המדינה.

מינואר 1952 עד מאי 1955 ירד מספר המתגוררים במעברות מ-157,140 אנשים ל-88,116, ואילו רוב עוזבי המעברות עברו לשיכוני קבע בין השנים 1960-1957. מעברות רבות הפכו לערים ולעיירות חדשות, והיו גם מעברות שהפכו לשכונות בתוך ערים.

וגם זה קרה השנה

• הממשלה מכריזה כי הושלם מבצע ייבוש החולה על ידי קק"ל.
• נחשף לוי לוי, שריגל מטעם פולין נגד ישראל.
• לראשונה מתקיים פסטיבל אבו גוש.
• נעמי שמר מלחינה לראשונה שירים מפרי עטה.
• ד"ר ישראל קסטנר נרצח.