"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"עסקה עם השטן": כך פרצה סערה דרמטית בישראל הצעירה
הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה המערבית עורר מחלקות קשה בארץ • אולם המדינה השתמשה בכסף כדי לבצע תנופת פיתוח משמעותית
הפגנה נגד הסכם השילומים, דצמבר 1951. צילום: באדיבות מכון ז'בוטינסקי
1952

"עסקה עם השטן": כך פרצה סערה דרמטית בישראל הצעירה

הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה המערבית עורר מחלקות קשה בארץ • אולם המדינה השתמשה בכסף כדי לבצע תנופת פיתוח משמעותית

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ב-1951 הודיע ראש הממשלה הגרמני קונרד אדנאואר כי "בשם העם הגרמני בוצעו פשעים שלא יתוארו - המחייבים תקנה מוסרית וחומרית". שנה לאחר מכן, ב-10 בספטמבר 1952, חתמה ישראל עלהסכם השילומיםעם גרמניה המערבית. לישראל נמסר בעקיפין כי "גרמניה תסכים לשלם פיצויים במסגרת משא ומתן בין המדינות".

באותם ימים עמדה ישראל על סף קריסה כלכלית. לימים הסביר בן־גוריון ש"היו בידיי שתי אפשרויות: לראות בקריסתה של ישראל, או לעשות עסקה עם השטן כדי להצילה".

כשנודע בדצמבר 1951 שישראל מנהלת מגעים עם נציגי גרמניה על הסכם פרצה סערה גדולה, אולם המשא ומתן נמשך וביום רביעי, 10 בספטמבר 1952, התכנסו בלוקסמבורג נציגי ישראל וגרמניה לחתימה על "הסכם השילומים".

שר החוץ משה שרת חתם מהצד הישראלי, ואדנאואר חתם מהצד הגרמני, כשנציגי המשלחות לא מחליפים ביניהם מילה לכל אורך 13 דקות החתימה על הניירות והנספחים.

בהסכם התחייבה ממשלת גרמניה להעביר לישראל במהלך 12 שנים (1965-1953) סך של 3.5 מיליארד מארק גרמני (כ־9.5 מיליארד דולר).

פריקת אוניית ציוד תעשייתי מגרמניה בנמל חיפה, במסגרת הסכם השילומים, 1953, צילום: אוסף אלטוביה, ארכיון "ביתמונה"

בעקבות השילומים התפתחה מדינת ישראל במהירות, רכשה ציוד תשתית ותעשייה, מלאים גדולים של חומרי גלם, 50 אוניות, עגורנים חדשים לנמל חיפה, תחנות כוח לחברת החשמל, קטרים, קרונות ופסים לרכבת ישראל, ציוד לפיתוח תשתית המים, מכונות חקלאיות, מיכון לבניין ועוד ועוד.

וגם זה קרה השנה

  • נבחר יצחק בן-צבי כנשיא השני של מדינת ישראל.
  • בכנסת עובר חוק האזרחות, הקובע מי נחשב לאזרח ישראל.
  • ישראל מתחילה לייבא נשק מצרפת.
  • הלירה הישראלית מחליפה את הלירה הארץ ישראלית.
חצי לירה ישראל, צילום: ללא
  • קובץ ראשון של ספרות מדע בדיוני מתפרסם בישראל.
  • חברת אסם מתחילה לייצר שקדי מרק.
  • נפטר יצחק שדה מפקד הפלמ"ח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...