באפריל 1951 החליטה הממשלה על איחוד הוועדה לקביעת שמות גאוגרפיים בנגב, עם ועדת השמות של קק"ל.
מטרת הקמת הוועדה החדשה היתה קביעת שמות עבריים ליישובים ולמקומות, ולקבוע מעמד רשמי לוועדה כך שהחלטותיה על שמות עבריים יחייבו את משרדי הממשלה.
בוועדת השמות הממשלתית הוקמו שלוש ועדות משנה: ועדה לקביעת שמות המקומות הגאוגרפיים בכל אזורי הארץ, ועדה לזיהוי שמות המקומות ההיסטוריים וקביעתם, וועדה לקביעת שמות ליישובים חדשים ומחודשים.
במשך 50 שנות פעילותה הראשונות שינתה והוסיפה הוועדה קרוב ל־9,000 שמות ליישובים כפריים ועירוניים (מעל 1,200 שמות), למחלפים ולצמתים, לאתרי הנצחה, פארקים ואתרי תיירות, ואפילו לכבישים ולקווי דואר נע.
ואם תהיתם לגבי השמות הפרטיים, רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה בחודש מארס השנה נתונים מעניינים על השמות הנפוצים ביותר בקרב ישראלים חיים מאז קום המדינה ואף לפני כן. הנתונים, נכון לתחילת 2025, מראים כי השמות המסורתיים והתנ"כיים ממשיכים להוביל את הרשימה לאורך עשרות שנים.
בקרב בנות במגזר הכללי, שרה מובילה את הרשימה, כשאחריה רחל ומרים. במגזר היהודי, רחל תופסת את המקום הראשון, עם שרה במקום השני ואסתר במקום השלישי.
אצל הבנים במגזר הכללי, יוסף מוביל, כשאחריו דוד ומוחמד. במגזר היהודי, דוד מדורג ראשון, יוסף שני ומשה שלישי.
וגם זה קרה השנה
- מתפטר דוד בן-גוריון על רקע משבר החינוך האחיד.
- נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן, לוקה במחלה ומצהיר כי אינו יכול להמשיך בתפקידו.
- תחילת החרם הערבי ורצח המלך עבדאללה.
- ב-3 בנובמבר הוקמו להקת הנח"ל ולהקת פיקוד דרום.
- מוקם הוועד האולימפי בישראל.
