הורי הצעירים שנהרגו באסון נחל צפית הגישו הבוקר (חמישי) באמצעות מכתב רשמי לפרקליט המדינה, עו”ד עמית איסמן, בבקשה לקיום פגישה דחופה עם המשפחות, ובקשה להגשת ערעור מטעם המדינה על גזר הדין.
"חובה ציבורית ומוסרית שלא להסכים עם הרשעה מקלה וענישה נמוכה, אלא להילחם משפטית על כך", כתבו ההורים באמצעות עורכות הדין המייצגות אותם ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן לפרקליט המדינה. "אסור שאלה תהיינה הנורמות הנוהגות בעתיד. כדי לחנך את ציבור המחנכים והאחראים, יש לקבוע את הרף המשפטי גבוה יותר, כפי שסברה התביעה מלכתחילה. התפשרות עם המצב הקיים בתום ההליך בערכאה הראשונה הינה בבחינת ויתור על הנורמות הראויות על פיהן יש לנהוג".
הורי הנערות והנער שנהרגו באסון צפית ציינו במכתב כי "הפרקליטים נלחמו במשך שנים ארוכות את מלחמתו של הציבור הישראלי כולו, על מנת שיוטלו על הנאשמים האחריות והענישה המקסימליות, במגבלות מערכת המשפט, בגין מעשיהם ומחדליהם החמורים ותוצאתם הקשה מנשוא. אולם למרבה הצער, מלחמה זו לא צלחה בבית המשפט המחוזי, כאשר הנאשמים זוכו מעבירות ההמתה בקלות דעת וגרם חבלה חמורה בהן הואשמו והורשעו תחתיהן בעבירות קלות יותר, הקלות ביותר במדרג בספר בחוקים ביחס לגרימת מוות. אף הענישה שנגזרה על הנאשמים הינה קרובה למחצית מזו שהתבקשה על ידי הפרקליטות".
עורכות הדין המייצגות את ההורים כתבו לפרקליט המדינה בשם בני המשפחות: "המשפחות יצאו בתחושה קשה מדיון השמעת גזר הדין, ובתחושה קשה אף יותר מדיון השמעת הכרעת הדין. במקום בו אחרים שומעים "הרשעה", עבור המשפחות מהדהדת המילה "רשלנות", רשלנות – אל מול ראיות ועדויות מסמרות שיער שאליהן נחשפו במסגרת ההליך, המצביעות על זלזול פושע בחיי אדם – בחיי ילדיהם".
"קולם של רומי, עדי, מעיין, צור, גלי, יעל, אילן, שני, אגם ואלה ז"ל נדם לפני שבע שנים ואינו יכול עוד להישמע. צוואתם, אשר על קיומה עמדו ההורים החל מיום האסון לפני שבע שנים ופעלו בכל דרך על מנת להביא ליישומה, היא לדאוג לכך שאסון נוסף כאסון מכינת בני ציון לא יקרה שוב לעולם" נמסר במכתב המשפחות.