״החרדים ניצחו דמוגרפית, אתם רוצים שנשתלב? אל תחנכו אותנו"

איש ההייטק והיזם החרדי איציק קרומבי, התארח לשיחה בפודקאסט "בשביל ישראל" של עידן טנדלר, והסביר מה צריך לעשות כדי שהחברה החרדית תרגיש יותר שייכות לכלל החברה בישראל ותישא מרצונה החופשי את נטל קיום המדינה. לדבריו, כדי לחולל שינוי אמיתי, צריכים להתרחש מספר תהליכים מקבילים שיובילו לחיבור בין הציבור החרדי לשאר הציבור.

"היום מדברים הרבה על הצורך שהחרדים יקחו חלק בכלכלה בארץ, בשירות בצבא ילמדו באקדמיה ובאופן כללי יקחו חלק בניהול ושמירה על המדינה. אלא שלמרות שבפה מדברים על נתינת אפשרות לציבור החרדי לשמור על הזהות הייחודית שלו, לא מתכוונים לכך ברצינות וכל עוד שהמצב יהיה כזה החברה החרדית לא תוכל להזדהות או להתחיל לקחת חלק בניהול אמיתי של המדינה", מסביר קרומבי.

הוא מדגים את טענתו: "אחת הדוגמאות היא הצעקות נגד לימודים אקדמיים בהפרדה במכללות חרדיות. אם הרוב החילוני באמת רוצה לקבל את החרדים ולא לשנות אותם אז הוא צריך לקבל את הרצון החרדי ללמוד בהפרדה. אנחנו לא רוצים להפוך את אוניברסיטת תל אביב לחרדית כמו שהרבה חילונים פוחדים, אבל שלא ינסו לחנך אותנו אלא יקבלו את הרצונות שלנו. יתכן שאנשים חילונים לא מבינים את הצורך הזה או לא מקבלים אותו אבל קבלה אמיתית של האחר היא הקבלה של הרצונות שלו גם אם הם לא מובנים לך".

"אנחנו מנצחים מבחינה דמוגרפית"

איש ההייטק מציין שמאבק תרבותי וחברתי בתוך המדינה משמעו ניצחון של החברה החרדית בסופו של דבר עקב הריבוי הטבעי שלה. "אם מדברים על מאבק תרבותי אז יש לי חדשות שאולי ידאיגו את הציבור כולו: אנחנו מנצחים מבחינה דמוגרפית. אנחנו לא מנצחים רק בעתיד אלא כבר כעת הפוליטיקאים החרדיים משפיעים משמעותית על תקציב המדינה ומנווטים אותו עבור הציבור החרדי. לכן אם באמת רוצים שהציבור החרדי ייקח חלק אז בבקשה, קבלו אותנו על הרצונות שלנו כי ככה אנחנו רוצים. אנחנו לא נשנה אתכם, כמו שאתם פוחדים, ואתם לא תרצו לשנות אותנו".

המהפך אחרי 7.10

קרומבי מתייחס גם לשינוי שעברה החברה כולה אחרי טבח 7 באוקטובר ואומר שהמלחמה שינתה את התפיסה לגבי השתתפות החרדים בנטל. "עד 7 באוקטובר הציבור הכללי כעס על העובדה שהחרדים לא משרתים בצה"ל, לא לומדים מספיק באקדמיה ולא מצטרפים לשוק העבודה בצורה הנדרשת. אלא שהכעס היה במקביל לסוג של השלמה והתעלמות מהמצב. אמרו בסדר: אנחנו כועסים והם לא איתנו אבל ככה זה. מה שקרה בשבת שמחת תורה ואחריה היה שהציבור פתאום קלט שזה לא יכול להמשיך ככה, לא ביטחונית ולא כלכלית".

הוא מוסיף: "אנשים עשו פתאום 200-300 ימי מילואים, וקלטו שזה נטל עצום שמצריך גם שיתוף פעולה של החברה החרדית. שלא יתכן שבכל מחזור גיוס בין 11-13 אלף צעירים מקבלים פטור, שלא יתכן שאחוז משמעותי מהציבור בישראל לא עובד ומשלם מיסים ולוקח חלק בחברה בישראל. זה היה שינוי תודעתי גדול שהבין פתאום שלא יתכן שליד תל אביב יש עיר שחיה מאה שנים אחורה".

״כפייה לא תעבוד"

קרומבי מדגיש כי שינוי מהסוג הזה הינו תהליך כולל ולא יתחולל דרך כפייה. "במציאות שיחייבו חרדים להתגייס למשל זה לא יהיה גיוס מרצון ואלו לא יהיו חיילים אמיתיים, אותו כנ"ל אם יכפו על כל הציבור החרדי ללכת לעבוד. באופן הזה מה שיקרה יהיה כאילו ולא יצא מכך שום דבר. התהליך שצריך לעשות הוא שהחרדים עצמם ירגישו חלק ממה שקורה במדינה".

ביקורת על ההנהגה החרדית

איציק קרומבי מתייחס גם להנהגה החרדית וטוען שרבים מהחרדים אינם מרגישים מיוצגים בכנסת. "ראשית יש המון ביקורת בציבור הכללי על ההתנהלות של הפוליטיקאים החרדים. השר גולדקנוף הוא ביטוי קיצוני לכך אף על פי שאני מאמין להסברים שלו שהוא לא שמע את השיר בחתונה נגד הגיוס שהוא רקד בו. אלא שהציבור כן זועם על הצורה שמנהיגיו מייצגים אותו".

הוא מוסיף נתונים מעניינים: "סקרים ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים ש-46 אחוז מהציבור החרדי סבור שאין לו ייצוג פוליטי בכנסת. המצב הזה מתעצם ככל שמדובר בחרדים בגילאים נמוכים יותר. בקרב הציבור הזה 78 אחוז סבורים שאין להם ייצוג".

"המדינה צריכה להתייחס לאדם החרדי כאינדיבידואל"

קרומבי קורא למדינה לשנות את גישתה כלפי הציבור החרדי. "המדינה צריכה כאן להתחיל להתייחס לאדם החרדי כאינדיבידואל ולא כציבור. למשל בקורונה היה טיש של אדמו"ר וזה היה ממש מנוגד לחוק. מה עשו הרשויות? הלכו לדבר עם נציג האדמו"ר ולא נתנו קנסות למשתתפים. יש כאן יחס לקהילה ולא לפרט. מהבחינה הזו גם המדינה מייצרת את הסגירות החרדית".

החרדים להייטק

קרומבי מספר על פעילותו להכנסת חרדים לתעשיית ההייטק. "אנחנו דרך קרן קמח (קידום מקצועי חרדי), מקדמים צעירים חרדים לתעשייה בהייטק וכן גם בתעשיות אחרות כמו הנדסה וטכנולוגיה. אני פועל בתחום כעת כי גם אם נשנה כעת את מערכת החינוך החרדית וייכנסו לימודי ליבה זה יסייע לעוד 20 שנה. אלא שכרגע יש המון שנתונים שצריכים עכשיו עזרה בכניסה לשוק העבודה".

הוא מדגיש: "אני הראשון שאומר שמי שלומד תורה שילמד אבל ה-55 אחוז שלא לומדים שיצאו ויעבדו כמו כולם, שיתפרנסו בכבוד, ישלמו מיסים וגם יתמכו בישיבות. הכל יהיה בלי לאיים על הזהות שלהם".

מודל חב"ד

קרומבי מציג את כפר חב"ד כמודל לשילוב בין עולם העבודה ללימוד תורה. "מודל כזה קיים בכפר חב"ד מקום מגורי. יש חקלאים ויש חיילים ויש בחורי ישיבה. בשנות החמישים כשהכפר הוקם כל איש חב"ד קיבל חלקת אדמה ומזה הוא התפרנס, לא היה משהו אחר. סבא שלי היה רפתן למשל. הוא היה לומד בבוקר ואז מטפל בפרות, חוזר ללמוד ושוב מטפל בפרות".

בסיום דבריו, מביע קרומבי אופטימיות: "צבא רגיל היה נדרש לשבועיים כדי לכבוש מחדש את יישובי עוטף עזה. הוא לא היה מצליח לגייס לוחמים מהר. כאן תוך שעתיים אנשים רצו להילחם מתוך שותפות גורל. הכוח הזה ודוגמאות נוספות שלו הופך אותי לאופטימי ביחס למדינה שלנו".