"היית ונשארת הילד שכולם אוהבים". אלרואי בן שטרית ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

רפי בן שטרית ביום ההולדת של בנו אלרואי ז''ל: "אנחנו לומדים ללכת מחדש, תהיה חזק למעלה"

בן שטרית שאיבד את בנו בקרב במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, כתב פוסט לרגל ציון יום הולדתו, 18 חודשים לאחר פטירתו • "מרגישים את חסרונך בכל רגע, בכל שעה, בכל דקה. הגעגוע לא מרפה"

רפי בן שטרית, ראש עיריית בית שאן לשעבר, שאיבד את בנו אלרואי לאחר שנהרג בקרב במוצב נחל עוז בטבח ב-7 באוקטובר, ציין היום (חמישי) את יום הולדתו של בנו בציוץ מרגש בחשבון ה-X שלו - 18 חודשים לאחר מותו. 

בתחילת הפוסט כתב בן שטרית וציין: "היום י״ט בניסן. היום לפני 22 שנה הגיח לאוויר העולם אלרואי. 'קח את הכשר לפסח שלך', אומרת לי המיילדת. אומרים שהיום שבו נולדת הוא היום שבו החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך. חלפו כבר 18 חודשים בלעדיך והעולם מתקיים, ואני מת כל יום מחדש.

ילד טוב במובן הכי טוב של המילה. נולדת אחרי 3 בנות, אוריה יהל ונאורה שקיבלו אותך באהבה רבה טיפלו, טיפחו וחיבקו. היית להם היהלום שבכתר, צמחת להיות העטרת והתפארת לראשנו. שקט ורגוע שליו וצנוע. חיוך ביישני שלא מש מפניך, תמיד מנומס ומכונס בצניעות מתפרצת, בענווה ובאהבה. הבאת לעולמנו אור ואושר שמחה וגאווה".



לאחר מכן המשיך בן שטרית לספר על בנו: "התמודדת עם אתגרי החיים הקצרים באצילות נפש. באיפוק וריסון השמורים לטובים שבטובים. באותן 90 דקות, בקרב על נחל עוז, בהם היית צריך להביא לידי ביטוי את גבורת הרוח שלך, שם באו לצידך תעצומות הנפש שלך, מטעניך הערכיים וקניינך הרוחניים.

היית ונשארת הילד שכולם אוהבים, שכולם רוצים להיות בחברתו ולהרגיש את קירבתו, תכול עיניים יפה תואר ויפה מראה, נחבא אל הכלים, הארי שבחבורה. נולדת בפסח נפלת בשמחת תורה. חיית חיים קצרים בין שני החגים האלה, חגים מועדים ושבתות היו תמיד עבורך עוגן מרכזי ואנחנו מרגישים את חסרונך בכל רגע, בכל שעה, בכל דקה… והגעגוע… אוי הגעגוע לא מרפה.

סמ"ר אלרואי בן שטרית, צילום: דובר צה"ל

זה יום הולדת שני שאנחנו מציינים לך - כשאתה לא איתנו. האחיינים שלך צומחים וגדלים וכשמזכירים אותך הם מרכינים ראש ובעיניים מזוגגות הם מחפשים תשובות, תרים, תוהים ובוהים. קשה לראות את הכאב בעיניים של הקטנטנים האלה- שהיית עבורם אור ומגדלור, דוד גיבור ומלא הומור. בבוקר השבעה באוקטובר נלחמת בעוז רוח ונפלת בקרב גבורה, אני לא סופר כמה מחבלים הרגת אני סופר כמה יהודים הצלת".

בסיום הפוסט כתב וסיכם בכאב בן שטרית: "אז מה נאמר ומה נדבר ? מזל טוב ילד טוב שלנו ?! 22 אביבים זה לא הולך ברגל, והאביב שלך היה קצר ומצהיב מכאיב ונסער.. ואנחנו ? אנחנו לומדים ללכת מחדש. כן ללכת.. ללכת. אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה… וניפגש בסוף אתה יודע. אוהב עד אין קץ. אבא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...