"שימו כיסא לפחות לחטוף אחד": קריאה מרגשת של שורדת השבי לקראת ליל הסדר

לקראת חג הפסח, שורדי השבי ובני משפחותיהם פונים לציבור בקריאה מיוחדת לזכור את החטופים בליל הסדר. דניאלה גלבוע, התצפיתנית ששרדה את השבי, ביקשה: "אני מבקשת מכם לעשות מה שאתם יכולים כדי לשלוח לחטופים שלנו את האנרגיות הכי טובות שיש. שבחג הבא הם יהיו פה איתנו. שימו להם כיסא אחד, לפחות לחטוף אחד, שימו את התמונה שלו, תזכירו את שמו, תזכירו את השמות של כולם".

שיר סיגל, בתם של שורדי השבי קית' ואביבה סיגל, הצטרפה לקריאה: "לכל חטוף וחטופה יש משפחה שתשב סביב שולחן ליל הסדר עם דמעות בעיניים ולב שבור, ויש גם חברים שחוסר האונים והגעגוע כבר ממש מחרפנים אותם". לדבריה, "אם נלך אחורה, נגלה שכולנו בעצם אחים, אז איך עכשיו אנחנו לא מבינים שבעצם אנחנו משפחה אחת גדולה?".

"אני ונמרוד, נגד כל העולם"

סיגל שיתפה שהיא עצמה תשמור כיסא לחטוף נמרוד כהן, "שהפך בתקופה הזו להיות כמו אח שלי", לאחר שקיבלה הודעה מחברו נדב, לוחם שריון בחטיבה 7, ובן מחזורו של נמרוד.

"את התורנות מטבח הראשונה שלי עשיתי עם נמרוד", סיפר נדב בדברים שהעביר לסיגל. "אני זוכר שבתקופה הזאת נמרוד היה לא לגמרי מובן, כאילו משהו שם אצלו עוד לא יצא. ואני, סה"כ טירון משתן, עליתי מטבח עם נמרוד... אני והוא, נגד כל העולם".

החברות בין השניים התחזקה במהלך הטירונות: "התעקשנו להיות ביחד בשטיפה בשרית... התעקשנו לצאת ביחד להפסקות ולהיות ביחד בזמן הזה. מאז התפתחה בינינו חברות אמיתית".

החבר הדגיש את הקושי שלו בשירות בצל החטיפה: "מאז עבר יותר מדי זמן. אני מרגיש שהצלחתי, נהייתי מפלגיסט והתותחן הכי טוב בפלוגה, תמרנתי ונתתי מעצמי. ונמרוד, נמרוד נשאר מחזור ראשון בשריון, מוחזק בלא נודע ובגיהנום הגדול מכל. כל כך קשה לי להמשיך בשירות כשאני כל הזמן חושב עליך אחי".