עומר רחמים, מנכ"ל מועצת יש"ע, מציין בימים אלו שנה בתפקידו. כשברקע הסערה סביב החטיבה היהודית בשב"כ, הוא מבהיר כי הבעיה המרכזית היא השלטון הצבאי שאותו יש לבטל באמצעות החלת ריבונות, מתייחס לפגישה חסרת התקדים שהתקיימה לאחרונה באיחוד האמירויות ואומר: "יש אתגרים, אבל אנחנו רלוונטיים מאי פעם".
"ההתיישבות היום יותר חזקה מאשר היא הייתה אי פעם", אומר רחמים, ומציין את השינוי שחל מאז כניסתו לתפקיד בהנהגה ביו"ש. "כמעט חצי מראשי הרשויות ביהודה ושומרון התחלפו. הגיעו ראשי רשויות צעירים, רעננים שבאמת רוצים לעשות שינויים", הוא אומר. לדבריו, יחד עם ראשי הרשויות, התחזקה מועצת יש"ע באופן מהותי והיא כיום "גוף חזק שהתחדש בצורה משמעותית" ומציב את ההתיישבות במרכז סדר היום של החברה הישראלית.
"היום יש לך שר אוצר מקדומים, שרת התיישבות מחברון, שר ביטחון לאומי מחברון ועוד הרבה חברי כנסת. לפני 20 שנה לא היו שרים כאלה. ההתיישבות נמצאת בלב המערכת".
רחמים מתאר את הישגי השנה: "הצלחנו לשים על סדר היום הציבורי סוגיות כמו הסנקציות והמצב הביטחוני. אני מזכיר שהיינו בגל טרור ועמדנו כחומה בצורה מול הממשלה, והדבר שינה את סדר היום – דרשנו פעולות מהקבינט, מראש הממשלה ומשר הביטחון, והדבר שינה את התפיסה ביו"ש. כעת אנחנו רואים פעילות במחנות הטרור בצפון השומרון, מה שלא התרחש קודם לכן".
עם זאת, הוא מודה כי לא הכל ורוד וכי יש עדיין יש קשיים. בשבוע שעבר, לדוגמה, עתרה מועצת שומרון לבג"ץ בדרישה מהממשלה להעביר תקציבים לאוטובוסים ממוגנים, מחדל ארוך שנים שטרם נפתר. "המצב עדיין לא מושלם. זו בעיה חמורה שאנחנו מתעסקים בה הרבה זמן, לפעמים גם דרך בג"ץ, אבל אני לא חושב שצריך למדוד אותנו דרך מה שלא מושלם, אלא דרך מה שהתקדמנו. צריך להבין שבלי הנהגה חדשה להתיישבות, שבאה לידי ביטוי במועצת יש"ע, לא היינו רואים את ההישגים שאנחנו רואים היום. הממשלה הזו אומנם קרובה לעמדותינו מאוד, אבל אנחנו מאתגרים אותם כשצריך ולא חוששים להתעמת איתם כדי ליצור שינוי".
"השלב הבא הוא ריבונות"
היעד החשוב ביותר שמועצת יש"ע, וראשי הרשויות, שמו לנגד עיניהם בחודשים האחרונים היא סוגיית הריבונות על יו"ש. רחמים משוכנע כי הדבר אפשרי, על אף העובדה שהצהרות נעשות בנושא זה כבר שנים רבות ללא הישגים אמיתיים. כשברקע פרסום ב"ישראל היום" לפיו ישנה כרגע הגירה שלילית מיו"ש בשל המצב הביטחוני, אומר רחמים שהפתרון הינו סיום של מצב הביניים ארוך השנים על השטח.
"השלב הבא של ההתיישבות הוא ריבונות, וככל שזה יקרה אני חושב שגם החברה הישראלית תעלה עוד שלב ותגיע ליהודה ושומרון בהמוניה. לא תהיה הזדמנות יותר טובה מאשר השילוב בין ממשל אמריקני אוהד מעבר לים וממשלת ימין על מלא. את ההזדמנות הזאת אסור לפספס כי זו הדרך היחידה להבטיח שאירועי שבעה באוקטובר לא יחזרו, והפעם בגוש דן".
רחמים רואה בריבונות יעד קריטי שאותו יש לממש כעת: "חצי מיליון אזרחים שמשלמים מיסים ועושים מילואים לא צריכים לחיות תחת משטר צבאי. יש כאן יותר מחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל שמשלמים מיסים, שעושים מילואים, שנפצעים ונהרגים הרבה יותר מהחלק הפרופורציונלית שלהם באוכלוסייה, ובפועל ראש הממשלה שלהם זה אלוף פיקוד מרכז. הוא יכול להיות איש יקר ונפלא אבל לא הגיוני שאזרח יחיה תחת שלטון צבאי".
כבר שנים שאתם דורשים ריבונות, ובפועל תחת ממשלות נתניהו זה לא קרה. אתה מאמין שאם נדבר עוד שלוש שנים כבר תהיה ריבונות ביו"ש?
"את השאלה הזו צריך לשאול את ראש הממשלה. זה נמצא בידיים שלו. התפקיד שלנו הוא לדרוש את העניין בצורה החדה, המובהקת והברורה ביותר. לא נעשה הנחת סלב לממשלת ישראל אם היא תמנע את הריבונות. לא תהיה הזדמנות יותר טובה בעתיד – ואת ההזדמנות הזו אסור לנו לפספס. לא נוותר על אף גרגר אדמה מארץ ישראל. ארץ ישראל, מהים עד הנהר שייכת לעם ישראל".
ריבונות על כל שטחי יו"ש דורשת פתרון לערבים שמתגוררים בשטח.
"אני חושב שהאפשרות שהנשיא טראמפ העלה, בנוגע לעידוד הגירה מרצון ברצועת עזה, נכונה גם ביהודה ושומרון. אנחנו צריכים להציע לערביי יו"ש את האפשרות לעבור למדינות שבהם יוכלו לחיות בכבוד, בניגוד לממשל המושחת של הרשות הפלשתינית שמונע מהם כל זכות בסיסית". את הרשות הוא מכנה "ארגון טרור שמשלם למחבלים", וטוען כי שיתוף פעולה עמה הוא "טעות שעולה בדם". לדבריו "ככל שעובר הזמן אנחנו מבינים שאוסלו הוא אסון מדיני, אסטרטגי ומוסרי"
רחמים מבין היטב כי יש סיכוי סביר שחלק לא קטן מהפלשתינים יישארו בשטח ואומר "מי שרוצה לחיות פה בשלום - שיחיה. מי שלא ירצה לפגוע, להרוג ולשחוט אותנו שיחיה פה, אבל מי שכן צריך לפגוש יד ברזל אגרסיבית של צה"ל".
לאחרונה הוזמנו באופן חסר תקדים נציגי מועצת יש"ע לפגישה עם גורמי ממשל באיחוד האמירויות. מדובר באירוע כמעט בלתי נתפס, לאור העובדה שמדובר באנשים שמתגוררים בשטח שנחשב בעיני המדינות המוסלמיות כשנוי במחלוקת, וזאת בלשון המעטה.
"אנחנו רואים בפגישה הזדמנות לקדם שיתוף פעולה אזורי. הוא יכול לתמוך בפתרונות כמו הגירה מרצון, ולהציג את יהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד מישראל", אומר רחמים. הוא מבהיר כי לא היו כל אשליות בנוגע לעמדתם של אנשי מועצת יש"ע ומקום מגוריהם, ומדובר בחיזוק נוסף לעובדה שתושבי יו"ש כאן כדי להישאר.
"ראש החטיבה היהודית צריך ללכת הביתה"
השיחה עם רחמים מתקיימת על רקע סערת חשיפת התבטאויותיו של ראש החטיבה היהודית בשב"כ באשר למעצר ישראלים ללא ראיות. "אני שמח מההקלטות שפורסמו כי כשמוגלה יוצאת, הפצע מתרפא. זה פצע שזועקים עליו שנים - שימוש בכלים של ארגון ביון נגד אזרחים שומרי חוק". הוא טוען כי החטיבה "לא נועדה למנוע טרור אלא לרדוף מתיישבים", וקורא לסגור אותה: "ראש החטיבה צריך ללכת הביתה, והסמכויות צריכות לעבור למשטרה. זה הגוף שצריך לטפל בפשיעה במדינה דמוקרטית".
אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שיש גורמים ביו"ש שפוגעים במבנים או ברכוש פלשתיני. יש כאוס בשטח.
"נכון להעביר את הסמכויות של החטיבה היהודית מן העולם ולהשאיר את הפשיעה למשטרת ישראל, הגוף שאמון על הפשיעה בכל מדינה דמוקרטית. מי ששורף ניידת, כפי שקרה בשבוע שעבר, צריך לשלם את הדין כמו כל פושע, אבל הוא לא צריך לפגוש כלים של ארגוני ביון".
אף שיש לא מעט אתגרים שעדיין נותרו להתיישבות, רחמים משוכנע שיו"ש נמצאת על דרך המלך. "ההתיישבות חזקה מתמיד, למרות שיש עוד עבודה – מריבונות ועד שירות לתושב".
לאחרונה פורסם ב"ישראל היום" כי יש כרגע הגירה שלילית מיו"ש, בצל המצב הביטחוני. הציבור, כרגע לפחות, לא נוהר בהמוניו.
"אירועי שבעה באוקטובר הוכיחו אחת ולתמיד שחצי מיליון תושבים מרחיקים את הסכנה מגוש דן. האם המצב הביטחוני מקשה על היכולת של החברה הישראלית להגיע כרגע לגור בחברון? כן, אבל זה ישתנה כשהמצב הביטחוני ישתנה. יש עלייה מתמדת בהבנה של החשיבות של יהודה ושומרון. התיישבות ביו"ש היא הדרך היחידה להבטיח שאירועי שבעה באוקטובר לא יחזרו בגוש דן, ומי שחושב שהאיום לא קיים מוזמן להגיע לקיבוץ ניר אליהו, רק כמה מאות מטרים מקלקיליה. אנחנו חייבים לוודא שניר אליהו לא הופך לניר עוז".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו