"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החירות האמיתית היא פתיחת הדלת והלב לאורחים - גם אם הם שונים

פסח אינו רק זכר ליציאת מצרים, אלא מבטא רעיון עמוק של חירות דרך הכנסת אורחים, המופיע כבר בסיפור לוט בסדום • החירות היהודית, בניגוד לתפיסה המערבית, רואה במפגש עם האחר הרחבה ולא צמצום של האני • שורשי הכנסת האורחים כביטוי לחירות

,עודכן
0השמעה
הכנות לליל הסדר בכיכר החטופים, צילום: יהושע יוסף

חג הפסח הוא חג שאנו חוגגים בעקבות אירוע היסטורי מכונן שקרה לעמנו - יציאת מצרים. אנו מצווים לשחוט את הפסח ולאכלו בט"ו בניסן עד הבוקר - "על מצות ומרורים יאכלוהו". אך למעשה את חג הפסח חגגו הרבה לפני יציאת מצרים.

כשהמלאכים מגיעים לסדום כדי להציל את לוט, הוא מפציר בהם שיסורו אליו, "ויבואו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו".

בפרשת סדום המלאכים מוציאים את לוט, אשתו ובנותיו, ובמצרים הקב"ה מוציא את עם ישראל בחופזה. גם בסדום וגם בפסח במצרים האירועים מתרחשים בתוך הבית, מול ה"משחית הנמצא מחוץ לבית".

אז מה פשר רמזי פסח כבר בסיפור סדום?

נראה לי שהיסוד של חג פסח הוא סוד הכנסת אורחים וקבלת האחר. כשאדם מרגיש בטוח במרחב האישי והמשפחתי שלו הוא יכול להזמין אורחים, אין לו מה להסתיר. היכולת של האדם להכניס איש זר לביתו בלי שהוא יחשוש שהשני, הזר, יפגע בו או מפריע לו. היא היכולת להיות בן חורין - שהרי השני אינו כובל אותי, להפך, אני שמח ומרגיש בן חורין כשהוא נמצא איתי.

כשאדם מרגיש בטוח במרחב האישי והמשפחתי שלו, הוא יכול להזמין אורחים,צילום: הרצי שפירא

לילה של חירות מכבר הימים

"החירות של חג הפסח שורשה בחברות, ובכך היא הפוכה מהחירות המערבית שעיצבו ההוגים האקזיסטנציאליסטיים ששורשה בבדידות", כתב הרב שג"ר ב"זמן של חירות". לדבריו, "החירות המערבית מוצאת את המפגש עם האחר ככלא המגביל את האני ולפיכך יש להשתחרר ממנו... חירות הפסח היהודית רואה במפגש עם האחר את סמל החירות בפסח. הזר הופך להיות בן בית. בעל הבית לא מרגיש שהאורח מצר את צעדיו בביתו אלא מרחיב אותם. מי שנועל דלתות חצרו בפני האחר איננו יכול לשמוח ולהיפדות" .

גם בסדום וגם כמה ימים קודם אצל אברהם אבינו, כאשר המלאכים באים אליו ומבשרים "כעת חיה ולשרה בן", הסיפור הוא סיפור של הכנסת אורחים. בזכות הכנסת האורחים, אברהם זוכה לבן ולוט זוכה להינצל מהשמדת סדום.רש"י, שהבין את יסוד וסוד חג הפסח, הבין שהיסודהזה היה קיים הרבה שנים קודם לפני האירוע המכונן של יציאת מצרים. הוא הבין שבלילה הזה יש את היכולת לצאת לחירות, להכניס אורחים ולקבל את האחר.

לכן יצאנו דווקא אז ממצרים, ולכן אנו פותחים את ההגדה של ליל הסדר ואת סיפורו של סדר הפסח בהזמנת אורחים: "הא לחמא עניא... כל דיכפין ייתי ויאכל, כל דצריך ייתי ויפסח".עלינו לזכור שהיכולת שלנו להיות בני חורין היא היכולת להכניס אורחים לביתנו ולעולמנו, ולקבל את השני כבן בית ולא כזר.

פתיחות פנימית משחררת התכנסות והסתגרות כובלת, שכובלת אותנו ואת אחינו השבויים. השנה כולנו פותחים את הדלת לשני. לא נועלים דלתות. כשאנו בעם ובחברה נועלידלתות, כנראה גם דלתות חטופינו ימשיכו להינעל. אני מזמין את כולנו לפתוח את דלתות ביתנו ואת דלתות ליבנו כלפי האחר והשונה. בעזרת ה', בזכות תנועת הפתיחה, ייפתחו הדלתות בפני חטופינו, והם יחזרו במהרה.

פסח שמח וכשר.

הרב אהד טהרלב עומד בראש מדרשת או"ת לינדנבאום. בנו אלחי ז"ל, לוחם גולני, נפל בפיגוע בערב פסח 2017

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר