חג הפסח הוא חג שאנו חוגגים בעקבות אירוע היסטורי מכונן שקרה לעמנו - יציאת מצרים. אנו מצווים לשחוט את הפסח ולאכלו בט"ו בניסן עד הבוקר - "על מצות ומרורים יאכלוהו". אך למעשה את חג הפסח חגגו הרבה לפני יציאת מצרים.
כשהמלאכים מגיעים לסדום כדי להציל את לוט, הוא מפציר בהם שיסורו אליו, "ויבואו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו".
בפרשת סדום המלאכים מוציאים את לוט, אשתו ובנותיו, ובמצרים הקב"ה מוציא את עם ישראל בחופזה. גם בסדום וגם בפסח במצרים האירועים מתרחשים בתוך הבית, מול ה"משחית הנמצא מחוץ לבית".
אז מה פשר רמזי פסח כבר בסיפור סדום?
נראה לי שהיסוד של חג פסח הוא סוד הכנסת אורחים וקבלת האחר. כשאדם מרגיש בטוח במרחב האישי והמשפחתי שלו הוא יכול להזמין אורחים, אין לו מה להסתיר. היכולת של האדם להכניס איש זר לביתו בלי שהוא יחשוש שהשני, הזר, יפגע בו או מפריע לו. היא היכולת להיות בן חורין - שהרי השני אינו כובל אותי, להפך, אני שמח ומרגיש בן חורין כשהוא נמצא איתי.
לילה של חירות מכבר הימים
"החירות של חג הפסח שורשה בחברות, ובכך היא הפוכה מהחירות המערבית שעיצבו ההוגים האקזיסטנציאליסטיים ששורשה בבדידות", כתב הרב שג"ר ב"זמן של חירות". לדבריו, "החירות המערבית מוצאת את המפגש עם האחר ככלא המגביל את האני ולפיכך יש להשתחרר ממנו... חירות הפסח היהודית רואה במפגש עם האחר את סמל החירות בפסח. הזר הופך להיות בן בית. בעל הבית לא מרגיש שהאורח מצר את צעדיו בביתו אלא מרחיב אותם. מי שנועל דלתות חצרו בפני האחר איננו יכול לשמוח ולהיפדות" .
גם בסדום וגם כמה ימים קודם אצל אברהם אבינו, כאשר המלאכים באים אליו ומבשרים "כעת חיה ולשרה בן", הסיפור הוא סיפור של הכנסת אורחים. בזכות הכנסת האורחים, אברהם זוכה לבן ולוט זוכה להינצל מהשמדת סדום.רש"י, שהבין את יסוד וסוד חג הפסח, הבין שהיסוד 
הזה היה קיים הרבה שנים קודם לפני האירוע המכונן של יציאת מצרים. הוא הבין שבלילה הזה יש את היכולת לצאת לחירות, להכניס אורחים ולקבל את האחר.
לכן יצאנו דווקא אז ממצרים, ולכן אנו פותחים את ההגדה של ליל הסדר ואת סיפורו של סדר הפסח בהזמנת אורחים: "הא לחמא עניא... כל דיכפין ייתי ויאכל, כל דצריך ייתי ויפסח".עלינו לזכור שהיכולת שלנו להיות בני חורין היא היכולת להכניס אורחים לביתנו ולעולמנו, ולקבל את השני כבן בית ולא כזר.
פתיחות פנימית משחררת התכנסות והסתגרות כובלת, שכובלת אותנו ואת אחינו השבויים. השנה כולנו פותחים את הדלת לשני. לא נועלים דלתות. כשאנו בעם ובחברה נועלי דלתות, כנראה גם דלתות חטופינו ימשיכו להינעל. אני מזמין את כולנו לפתוח את דלתות ביתנו ואת דלתות ליבנו כלפי האחר והשונה. בעזרת ה', בזכות תנועת הפתיחה, ייפתחו הדלתות בפני חטופינו, והם יחזרו במהרה.
פסח שמח וכשר.
הרב אהד טהרלב עומד בראש מדרשת או"ת לינדנבאום. בנו אלחי ז"ל, לוחם גולני, נפל בפיגוע בערב פסח 2017
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו