המונים הגיעו הערב (שבת) לעצרת השבועית בכיכר החטופים בתל אביב, זאת לאחר הפרסומים על המו"מ לחידוש העסקה - וכן לאחר פרסום אות החיים הנוסף של החטוף אלקנה בוחבוט. 

ממטה המשפחות נמסר: "מטה משפחות החטופים לקראת התכנסות הקבינט הערב ובתגובה לדיווחים על ההצעה המצרית הנוכחית שתכלול שחרור של מספר חטופים: למה רק חלק כשאפשר להשיב את כולם? מטה משפחות החטופים יברך בלב שלם על כל חטוף שיחזור הביתה - לשיקום או לקבורה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמתווה כפי שפורסמה אינו מספק ולא מהווה פתרון שלם להשבת כלל החטופים. ישראל תמשיך במריחת זמן של שבועות שעלולה לעלות בגזירת גורלם של עשרות חטופים – חלקם לגזר דין מוות וחלקם לגזר דין היעלמות.

"אנו פונים לראש הממשלה, השר דרמר וחברי הקבינט: למה רק חלק כשאפשר להשיב את כולם? יש פיתרון אחד ישים, ראוי ובר השגה – סיום הלחימה והשגת הסכם שיכלול שחרור של 59 החטופים בפעימה אחת ומיידית", אמרו.

"מתריעה לפני הסלקציה הבאה"

"בעוד ממשלת ישראל בחרה לחזור להילחם ולוותר על 59 חטופים וחטופות, מתן שלי חי ברגעים אלו.  ברגעים אלו ממש. הוא שם, במנהרות הגיהנום, לא לבד - אלא לצד חטוף חי בעל אזרחות זרה, שצפוי להשתחרר בעסקה שנרקמת עכשיו. ומתן שלי? יישאר מאחור לבד בגיהנום. אז אני מתריעה בפניכם לפני הסלקציה הבאה!", אמרה עינב צנגאוקר, אמו של מתן שנחטף יחד עם בת זוגו ששוחררה בעסקה.

"תגידו לי איך - איך אפשר להמשיך לנשום כשאני יודעת מה עובר על הבן שלי? איך ממשלת ישראל מאפשרת להם לעבור שואה? איך ממשלת ישראל משקרת לציבור למה אי אפשר לעשות עסקה - אז אגיד פה בקול ברור למה אי אפשר: כי ראש הממשלה בחר בבן גביר וסמוטריץ׳ על פני הבנים והבנות שלנו! כי הם מאיימים שאם נפסיק את המלחמה אז הם פורשים מהממשלה, למרות שזה התנאי היחיד שמפריד בינינו לבין החטופים. כי זה התנאי היחיד שחמאס לא ויתר עליו מאז ה-7.10 בתמורה לכולם.

"זו הדרך היחידה להציל את החטופים החיים, הדרך היחידה לתת למשפחות החטופים החללים את מעט הצדק שניתן לתת להן ולקבור את יקיריהן באדמתנו. זו הדרך היחידה למנוע את נפילתם של עוד חיילים - במלחמה שאין בה יעדים מדיניים ואין לה יום שאחרי. מלחמה שמזינה את שלטון נתניהו.

"עברו 14 חודשים מאז העסקה הראשונה לשניה. 14 חודשים שהתעוררנו כל בוקר כמעט עם 'הותר לפרסום'. 14 חודשים בהם עוד חטופים שנרצחו בשבי. 14 חודשים של עם שלם שמנסה לגרד את עצמו מהטראומה. 14 חודשים שבהם טובי בנינו חירפו נפשם במלחמה שנתניהו שלח אותם. למה מתן שלי ועם שלם צריכים לשלם את מחירי הכשלונות הצורבים של הממשלה שלנו? איך 14 חודשים אנחנו לחמנו בין העסקאות וממשלת ישראל לא עשתה דבר בשביל להחליף את חמאס? איזה אמון יהיה לנו בממשלה אחרי שנתחיל לעבד את מחיר ההפקרה.

"אל מול ממשלה שהחליטה להקריב את אזרחיה, יש עם שקם ולא מוכן לשתוק לנוכח הפקרת האחים והאחיות שלנו. הבנים והבנות. הם זועקים אלינו בדמעות מהמנהרות, אנחנו צריכים עסקה אחת כוללת, ללא דחיות ומשחקים. ללא סלקציות בין חטופים. אסור שמתן שלי ישאר לבד, אפשר וצריך להוציא את כולם בפעימה אחת!"

"ההתפרקות אחרי גל השמועות מרסקת את הלב"

"ביום שני בשעות הצהריים, החלו להתפשט השמועות", אמרה הערב בר, בתו של החלל החטוף מני גודארד ז"ל שמוחזק בעזה. "זה התחיל עם ידיעות בטלגרם על חילוץ גופות. הלב שלי ישר החסיר פעימה. מעט זמן מאוחר יותר כבר התפרסמה התמונה של אבא שלי תחת הכיתוב: חולצה גופתו של מני גודארד. הגוף שלי התחיל לרעוד והמחשבות הפליגו. בשעות הערב עזריה, הקצין המלווה שלנו התקשר ואמר שהוא בדרך אלינו. הרגשתי שעוד שנייה הוא יגיע ויאמר לי שאבא פה. 

"אבל בשנייה שהוא פתח את הדלת, כבר הבנתי. אבא לא פה. הוא סיפר על מבצע נועז וחיילים אמיצים שניסו לחלץ את אבא. אפילו סיפר שהם הצליחו לחלץ ממוצב של  ההגה'ד האיסלאמי מקרר שבו היו ממצאים של אבא.  אבל אמר שהמבצע לא הצליח. לבסוף אמר: 'אני כל כך מצטער'. הסתכלתי על הקצין הזה - שנמצא במילואים כבר 540 ימים, שהשאיר את אשתו והילדים בבית כבר ב-7 באוקטובר, שאיבד את האחיין שלו במלחמה בעזה. שהעז לעמוד מולי ולקחת אחריות.

"לא יכולתי שלא לחשוב על אדם אחר שמאז ה-7 באוקטובר לא לקח אחריות על שום דבר. כמה דברים יכלו להיות אחרת אם רק היה לוקח אחריות. אם רק הוא היה מעביר לנו מסרים מאחדים, אם רק היה מבין את גודל השעה, שם את הפוליטיקה בצד ומחזיר את כולם הביתה. אם רק היה מעז להגיע לניר עוז או לבארי ולהסתכל לנו בעיניים.

"ומכם - אתם שהולכים איתנו את הדרך הבלתי נגמרת הזו, אני רוצה לבקש - ההתפרקות שמגיעה אחרי גל של שמועות שמסתברות כלא נכונות היא מרסקת את הלב. השמועות הללו מייצרות סבל מיותר, שניתן למנוע אותו עם אחריות אישית. אנא- היו אחראיים עם המידע, מינעו מאיתנו לפחות את הסבל הזה. אנחנו משפחה של חטוף חלל, אבא שלי נרצח ב-7.10 ביחד עם אמא שלי ולאחר מכן הוא נחטף. אבל אנחנו גם שייכים למשפחה הגדולה של משפחות החטופים.

"אנחנו מתייסרים על כל רגע שבו ניתן להציל חיים ולא עושים זאת. כל אובדן נוסף הוא עצום ומיותר כל כך. אין דרך לסיים את המצב הלא אנושי הזה חוץ מעסקה. החזירו את החטופים החיים למשפחות שלהם מיד, מי שעוד יכול להתאחד- זאת החובה שלנו לאחד אותם!! החזירו את החיים לשיקום ואת החללים לקבורה- עכשיו!!

"ואני רוצה גם לנצל את הבמה הזאת ולפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרמטכ״ל אייל זמיר - אנחנו, משפחת גודארד, דורשים מכם - שלא לשלוח שום חייל לסכן את חייו על מנת להשיב את גופתו של אבינו. לא נסכים שאף משפחה נוספת תיכנס למעגל השכול במטרה להחזירו. אנחנו דורשים להחזיר אותו ואת כל שאר החטופים בעסקה!!! ביבי, קח אחריות - כמו אותו הקצין ותביא עסקה. עסקה שתאחד את העם ותחזק אותו. ואחר כך - לך הביתה".

"הבן שלי חטוף ממש כאן, שעה מהכיכר"

אלי שתיוי, אביו של עידן החטוף בעזה נאם הערב: "אני אלי, אבא של עידן שחטוף ממש כאן, שעה נסיעה מהכיכר. עידן ועוד 58 חטופים כבר 537 ימים, שזה שנה וחצי. אני אולי מדמיין שאני הייתי מגוייס לצה"ל שלוש שנים, אני וכל משפחתי תרמנו מזמננו - כי אנחנו יודעים שחייבים לשמור על מדינת ישראל על האזרחים שחיים כאן. הבן שלי, בשר מבשרי, נמצא חטוף עכשיו וברגע זה ממש כנראה מצליפים בו, ואנחנו כאן, עומדים, אבל יכולים לחוש את הכאב של עידן.  

"מה עוד שהמדינה ממציאה שהוא לא בין החיים. אתם מתארים לעצמכם שאתם נמצאים בחושך אצל האוייב הכי מפלצתי שיש והמדינה שלכם חושבת שאתם מתים? איזו תקווה נשארה? כבר אין, אני מתאר לעצמי.

"לפעמים אני נגד הממשלה והעומד בראשה ולפעמים אני בעד, בדרך כלל באמצע. אני מבקש קצת הגיון - לא לצבוע אותי בשום צבע פוליטי. אני אבא שרוצה את הבן שלו ואת אח של כל אחד שעומד כאן, ואז אני אומר - נתניהו נושך שפתיים על התנאים הבלתי אפשריים לקיום עיסקה כזאת ועדיין משחררים לנו בעינוי רב שלושה בשבוע. תולשים לנו את הנשמה מגופנו, אבל עדין משתחררים, אז ראש הממשלה - רק עוד קצת. סה"כ 59 חטופים, נבלע את כל העצבים ונשחרר. אני בטוח שיום למחרת הם יפרו את ההסכם ואנחנו נשמיד אותם". 

"רוצה ליל סדר עם כל המשפחה"

שורד השבי איתן הורן, שנחטף יחד עם אחיו איתן שעדיין נמצא בשבי, דיבר הערב בכיכר. "שמי יאיר הורן, הייתי בשבי החמאס במשך 498 ימים. 498 ימים מתחת לקרקע, בלי מים, בלי לראות את השמש, בלי לנשום אוויר צח. 498 ימים בשבי החמאס חייתי בלי. אני לא רוצה יותר בלי, נמאס לי מבלי, מעכשיו אני רוצה עם.

"עוד מעט פסח, אני רוצה ליל הסדר עם כל המשפחה, אני רוצה סדר פסח עם אחי הקטן, איתן. איתן עדיין חטוף בעזה, 540 ימים, בלי מים, בלי לנשום אוויר צח ובלי לראות את השמש, גם לו נמאס מבלי, גם הוא רוצה עם. לרוב עם ישראל נמאס מבלי, רוב עם ישראל רוצה עם.

"להחזיר את החטופים צריך להיות הדבר הראשון בסדר העדיפויות הלאומי, אבל אין התקדמות במשא ומתן. השר דרמר - אני מזמין אותך לבית שלי, תשב עם רותי, אמא שלי ועם עמוס אחי ואיתי ותסביר לנו למה עוד שנה נוספת נעשה ליל הסדר בלי איתן.

"תסביר לנו בבקשה למה איתן, אחי הקטן, שנשאר חולה מאוד במחלת עור קשה במנהרה עדיין שם. תסביר לנו למה אתה לא חותם על עיסקה כמו שכל החברה הישראלית מבקשת ושם סוף לסיוט הזה שהתחיל לפני 540 יום.

"מעבדות לחירות, מהשבי לחירות, עניין של זמן חשבתי, גם פה כמו במנהרות אסור לאבד תקווה, אסור להרים ידיים. וחזרנו ללחימה, לחימה שמסכנת את כל החטופים, אני הייתי שם, אני אומר לכם, אני שמעתי טנקים עוברים מעלי, אני רצתי במנהרות בזמן הפצצות, אני משכתי את איתן מהזרוע כשלא היה לו כוח לזוז יותר, לא משאיר אותך פה, צעקתי לו. אני יודע שיש מי שימשוך מהזרוע כדי להוציא את כל החטופים עכשיו, והלוואי שהוא שומע את צעקת העם: לא נשאיר אותם שם.

"לפני שיהפכו לנזק אגבי, כי זה מה שהם מרגישים עכשיו, שהם יכולים להיות נזק אגבי, הרגשה נוראית תאמינו לי. עניין של זמן חשבתי, זמן שאין לחטופים, זמן שאין לאחי איתן, חייבים להשלים את המשימה, חייבים להחזיר את כל החטופים עכשיו.

"עוד מעט פסח, חג החירות, אני מאחל שכולנו נזכה לליל הסדר עם: עם החטופים החיים שחייבים לחזור הביתה, עם החטופים החללים שחייבים לחזור לקבורה ובעיקר עם חירות אמיתית, כזו שתאפשר לנו להרגיש שחג פסח הגיע. אני קורא מפה לראש ממשלת ישראל, השר דרמר וכל חברי הקבינט: חג חירות בפתח- בואו נגיע אליו עם עיסקה, בלי לחימה, בלי חללים נוספים ובעיקר עם 59 האחים והאחיות שלנו".