בואו נחשוב רגע מה דחוף יותר כעת - מינוי שופטים או שחרור חטופים?
בזמן שבמקרר של אלי שרעבי יש "עולם ומלואו", במקרר המדיני שלנו יש הפיכה משפטית, הדחות וחוקי גיוס • 491 ימים נלחם שרעבי על חתיכת פיתה ועל התקווה, אך 59 חטופים עדיין ממתינים • בכל הצבעה על חוק גיוס חשוב לזכור את דוד ואריאל קוניו, את גלי וזיוי, את אלקנה ויוסף חיים
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"לפתוח מקרר זה עולם ומלואו", אומר לכולנואלי שרעבי, ומזכיר כמה חשובה השגרה. הוא כחוש. ימי השבי ניכרים בכל נים בגופו. 491 ימים נלחם על החיים. על חתיכת פיתה. על התקווה. לפרקים, ניתן לדמיין דרך עיניו את הגיהינום. והוא עומד איתן. רק חזר לישראל, וטס כבר פעמיים לארה"ב כדי לספר את סיפורו. זעזע את העולם כששאל איפה היו אנשי האו"ם, בזמן שהוא וכ־250 חטופים סבלו במנהרות.
למה ללכת רחוק, אלי. פשוט תשאל איפה המנהיגים. הם כאן, כמובן. זה לא שהם לא מודאגים. הם פשוט עסוקים בהמון דברים. הצלחת עמוסה, צריך לטפל במלא־מלא חוקים, וכל מיני אזרחים כאלה שמפריעים כי מתנגדים, ובאמת, איפה תכניס בכל זה טיפול ב־59 חטופים.
בכל פעם שמושיטים את היד להצביע במליאה, צריך לזכור שאלון אהל נשאר כבול בשלשלאות. בכל צעקת "אבל היועמ"שית!" צריך לדמיין את הפנים של אביתר וגיא כשחבריהם משתחררים
מזל טוב, ההפיכה המשפטית שלכם חזרה
"מזל טוב, ההפיכה המשפטית שלכם, ואיתה המחאות, חזרה", קוראים פוסטים ציניים ברשתות החברתיות, עת חברי הכנסת יושבים להצביע על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כי היינו שם כבר, באווירת 6 באוקטובר 23'. זה היה בוקר שמשי, אווירת חג נחמדה בסך הכל. קצת אזעקות מדי פעם. כבר התרגלנו. מחאות ענק, כאלו שאליהן כמעט התרגלנו, של זעם ברחובות על שינוי חוקים בממשל. אלו טוענים למלחמה על הדמוקרטיה, ואלו טוענים שהם אלו ששומרים על הדמוקרטיה. אותו הדבר, רק הפוך. כמו חם וקר, שתי טמפרטורות קיצון, כל אחת בכיוונה. עם ישראל בוער וחצוי.
ענייני דיומא, כאילו אין 59 חטופים
ושוב, בוקר שמשי. כמעט חג. קצת אזעקות, כבר התרגלנו. חברי הכנסת מתכנסים כדי להעביר חוקים משפטיים. הדחת ראש שב"כ, הדחת יועמ"שית, חוק הגיוס, ענייני דיומא. כמו לפתוח מקרר. כאילו אין 59 חטופים.
בכל פעם שמושיטים את היד להצביע במליאה, צריך לזכור שאלון אהל נשאר לבד, כבול בשלשלאות. בכל צעקת "אבל היועמ"שית!" צריך לדמיין את הפנים של אביתר וגיא רואים את חבריהם מהשבי משתחררים. בכל הצבעה על חוק גיוס צריך לעלות את שמותיהם של דוד ואריאל קוניו. ושל גלי וזיוי. ואלקנה ויוסף חיים. של 59 חטופים. זה לא שאם לא תאכלו, תחשבו, תעבדו, יהיה להם טוב יותר. אבל כדאי לחשוב רגע. מה דחוף יותר, שופטים או חטופים?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנובת-חן אפשטיין אליאס
בת-חן אפשטיין אליאס נשואה +4 בעלת תואר ראשון בתקשורת ומנהל עסקים מהמכללה למנהל, בוגרת קורסים בכתיבה ועריכה עיתונאית. בעלת ותק של מעל 15 שנה בעיתונאות, ככתבת ועורכת. מ-2011 כתבת בכירה במוסף שישבת. סיקרה בין השאר תחומים מוניציפאליים, חינוך ובריאות. פרסמה כתבות שהשפיעו על סדר היום הציבורי, כגון הצורך בשיפור זמני המתנה לקביעת תור לרופאים מומחים, חוסר המוכנות של ישראל לגל הקורונה השני, עדויות של נשים שיצאו מכתות ונפגעות תקיפה מינית ועוד. "אירוע שהותיר בי חותם גדול היה מבצע 'צוק איתן'. זכיתי לראיין את אל"מ שי סימן טוב, שנפצע קשה במבצע ונותר משותק מהצוואר ומטה. לאחר שיקום ארוך הוא חזר לצבא, ואף הדליק משואה ביום העצמאות. זכיתי גם לספר את סיפורה של שרית וענונו, שאיבדה את בנה הבכור בן ז"ל במבצע, ואחותו התגייסה בעקבותיו לגולני. שנתיים לאחר נפילתו של בן ראיינתי אותה שוב - כששרית ילדה בת נוספת, את יעל המדהימה. גם את סיפורו של פגוע הראש יהודה הישראלי סיפרתי פעמיים. פעם דרך משפחתו כשעוד היה מחוסר הכרה, ופעם בתוך הליך השיקום, כשהוא כבר תיקשר בעצמו".