מדיניות מסוכנת של ניתוק מהמציאות
כשגולדקונפף רקד לצלילי שיר על שלטון הכופרים, צעירים מכל רחבי הארץ מתכוננים לסבב הגיוס הרביעי • צה"ל זקוק לכל לוחם ולוחמת, לכל סיירת ולכל תומך לחימה • אין לנו את הפריבילגיה לוותר על עשרות אלפי צעירים וצעירות רק בגלל שסעיף דתי או פוליטי מעניק להם פטור קולקטיבי
Your browser doesn’t support HTML5 audio
השר גולדקנופף רקד בחתונה לצלילי שיר מחריד על שלטון הכופרים. ובאותו זמן צעירים מכל רחבי הארץ, דתיים וחילונים, סדירים ומילואימניקים, מתכוננים לסבב הגיוס הרביעי מאז תחילת המלחמה.
זו תמונה שקשה לעיכול. לא מפני שלא מגיע לשר לשמוח, אלא כי מאחוריה עומדת מדיניות מסוכנת של ניתוק מהמציאות, מהדם, מהכאב, ומהמאמץ הלאומי שנדרש מכל אחד מאיתנו.
אני כותב את הדברים האלה אחרי כמעט 270 ימי מילואים בלבנון, בעזה ובגבולות הארץ. לצד חבריי הלוחמים, אני פוגש את מיטב הנוער של ישראל. כאלה שבחרו להתייצב, למרות המחיר האישי והמשפחתי. אנחנו לא שואלים מי חובש כיפה, מי גדל בקיבוץ או מי גר בהתנחלות. אנחנו שואלים רק שאלה אחת: "אתה בא איתנו?"
והשאלה הזו צריכה להישאל עכשיו גם בין כותלי הכנסת: האם אתם באים איתנו? האם אתם מוכנים להבין שחוק הגיוס החדש חייב להרחיב את בסיס המשרתים, לא כדי לצאת ידי חובה, אלא כדי לתקן עוול היסטורי?
זקוקים לכל לוחם ולוחמת
אי אפשר להמשיך ולהתעלם מהמציאות. איומי הביטחון הולכים ומתרבים: האיראנים בגבול הצפון, חמאס בעזה, טרור ביהודה ושומרון ואי יציבות כוללת במזרח התיכון. צה"ל זקוק לכל לוחם ולוחמת, לכל סיירת ולכל תומך לחימה. אין לנו את הפריבילגיה לוותר על עשרות אלפי צעירים וצעירות רק בגלל שסעיף דתי או פוליטי מעניק להם פטור קולקטיבי.
ואמנם, השר גולדקנופף פרסם התנצלות על המקרה, אך התנצלות לחוד ומדיניות לחוד - אין בהתנצלות כדי לשנות את המהות העמוקה של הבעיה, את הניתוק המתמשך ואת אי־השוויון המובנה במערכת.
אני מבקש להזכיר את שמו של הרב סעדיה דרעי, בנה של ללי דרעי, שנפל בקרב כשהוא לוחם אמיץ ואיש תורה. הוא מופת לדור חדש שיכול וצריך להחזיק גם בתורה וגם בחרב. דרכו היא הדרך - לא הפטור אלא השילוב. אם נרצה להישאר עם חזק ומאוחד, אם נרצה לחנך את ילדינו לאחריות ולא לוויתור. הגיע הזמן לגייס את כולם. בגאווה, בשוויון, באהבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו