"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צריך לדבר על כל 59 החטופים, גם על החללים

הכאב שלנו לא ניתן לתיאור. איבדנו את ענבר שלנו. קבר, זה כל מה שאנחנו רוצים • בתור דודתה של ענבר הימן, משתפת על התחושות הקשות שעוברות עלי ועל המשפחה

,עודכן
0השמעה
ענבר הימן. צילום: באדיבות המשפחה

לקחת סכין ולסובב לנו בלב - זו בדיוק התחושה שאני חשה בימים האלה.

מענה מספק לא קיבלתי, ונותרתי רק עם החרדה. לצערי, החששות עדיין גוברים. הבטיחו למשפחות מצד מנהלת החטופים כי ידוע היכן נמצאים רוב החטופים, גם החיים וגם החללים. יודעים ושומרים עליהם. אבל אנחנו חרדים מאוד לענבר שלנו - הצעירה היחידה שנשארה בעזה.

ענבר הימן,צילום: באדיבות המשפחה

אני רוצה להאמין שכל ההתקפות נועדו ללחוץ את חמאס להגיע לעסקה שתביא לשחרור חטופים חיים וחללים. ואני רוצה להאמין, בהסתמך על הדיווחים, שחמאס קורא למשא ומתן. אני גם מקווה שנחזור למשא ומתן באופן מיידי, ושההפגזות של חיל האוויר בעזה עשו את שלהן - מבלי לפגוע בשום חטוף מבין 59 החטופים ששם.

תיעוד מהתקיפות השבוע ברצועה,צילום: רשתות ערביות

שמעתי את נאומו של ראש הממשלה, שלדבריו מעתה כל המשא ומתן ייעשה תחת אש. זה די מפחיד, אבל כנראה זאת השפה היחידה שחמאס מבין. אני רוצה להאמין שזאת רק הצבת תמרור אדום מול חמאס, ושבקרוב נראה את ענבר שלנו ואת שאר 58 החטופים בבית.

לדעתי, צה"ל יודע היכן החטופים החיים, אבל עם החללים שלא מייצרים מודיעין - זה כבר סיפור עצוב ועגום יותר. אני חושבת שלא מתייחסים כל כך לחטופים החללים, לא בתקשורת ולא במטה החטופים.

פעילות כוחות צה"ל בעזה (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

אנחנו מפחדים שהחללים החטופים עלולים להפוך ל"רון ארדים" הבאים - אנשים שגורלם לא ייוודע לעולם, ומשפחתי נרצחת עם ענבר על בסיס יומיומי.

הכאב שלנו לא ניתן לתיאור. אין לנו את מי לשקם. איבדנו את ענבר שלנו. קבר, זה כל מה שאנחנו רוצים. שיהיה לילדה הזו ולהורים שלה שעדיין מחכים מקום להתאחד, מקום לבכות. זה הבית - וזר לא יבין זאת.

אף אחד כמעט לא מזכיר את שלוש הנשים שנותרו מאחור והפכו לסוג ב'. זה לקחת סכין ולסובב לנו בלב בכל פעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר