הבעת אי־אמון: רק מעטים מתושבי הצפון סבורים שהמענה של הממשלה היה טוב

שנה אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, מתברר כי הציבור נותן בהן אמון במידה ניכרת יותר מאשר בממשלה - כך עולה מסקר מיוחד של תנועת "פנימה", שבחן את מידת האמון ושביעות הרצון של הציבור מהשלטון המקומי בהשוואה לשלטון הארצי.

לפי הסקר, 37% מהישראלים נותנים אמון גבוה יותר ברשות המקומית מאשר בממשלה, וביישובי הדרום השיעור גבוה יותר (43%). 33% מהציבור סבורים שהרשות המקומית סיפקה מענה טוב יותר בזמן המלחמה מאשר הממשלה, ורק 15% סבורים שהממשלה סיפקה מענה טוב - ובצפון השיעור נמוך במיוחד (10%).

בסקר, שבוצע על ידי מכון "מדגם" בקרב מדגם מייצג של 1,000 נשאלים, 83% מהמשיבים טענו כי המשפחה היא זו שסייעה הכי הרבה בהתמודדות עם האתגרים במהלך המלחמה. לעומתם, 32% ציינו שהקהילה היוותה עבורם מענה, 12% השתמשו בשירותי הרשות המקומית, ורק 6% הסתייעו במשרדי הממשלה.

משבר האמון החריג בין הציבור לנבחריו מעלה כי פוליטיקאים מקומיים נתפסים כמחויבים יותר לטובת הציבור מאשר נבחרי השלטון הארצי: רק 3% מהציבור מאמינים שהמניע המרכזי של פוליטיקאים בשלטון הארצי הוא טובת הכלל, ואולי בשל כך 53% מהציבור תומכים בהעברת סמכויות מהממשלה לרשויות המקומיות. מנגד, 54% מהמשיבים לא רוצים שראשי הערים יתעסקו בנושאים לאומיים כמו חוק הגיוס או השבת החטופים.

"תיקון ובנייה מחדש"

אורי עפרוני, מנכ"ל תנועת "פנימה", שפועלת להפחתת הקיטוב בחברה הישראלית ולחיזוק השלטון המקומי, אומר: "הנתונים העולים מהסקר מוכיחים שבתחומים רבים יש מקום להעניק לרשויות המקומיות יותר עצמאות, אחריות וסמכויות החלטה. זהו צעד הכרחי לחיזוק החוסן של החברה הישראלית, וצעד מתחייב לבנייה מחודשת של האמון שהתרסק.

"מדינת ישראל של אחרי אירועי 7 באוקטובר זקוקה לתיקון ולבנייה מחדש. רק מודל של אחריות משותפת של המדינה והשלטון המקומי, לצד חיזוק משמעותי של קהילות, יאפשר לנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים שעומדים לפנינו".