"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוסן נפשי מספיק בשביל מדינה שלמה": כשלירי אלבג פגשה את המורות שלה

"לירי פה, איזה אושר", אמרה בהתרגשות אחת המורות תוך כדי שהיא חבקת אותה חזק חזק • "אין מילים לתאר את ההתרגשות ואת ההתפעלות מהילדה הזאת שנראית נפלא", כתבה מורה אחרת

,עודכן
0השמעה
לירי אלבג במפגש עם המורות שלה. צילום: ללא קרדיט

לירי אלבג ביקרה היום (שני) לראשונה בכיכר החטופים ופגשה שם את מורותיה מבית חינוך שש שנתי ״עמי אסף״ בבית ברל.בין המורות היתה לימור קיש שחינכה את לירי בשלוש השנים האחרונות בתיכון. קיש היתה בקשר קרוב עם ההורים של לירי לאורך כל התקופה והגיעה כל שבת וגם באמצע השבוע לכיכר החטופים.

המפגש המרגש אירע במקרה מושלם לאחר יציאת המורות מהצגה בתיאטרון הקאמרי. במפגש המרגש המורות אמרו לתצפיתנית ששבה משבי חמאס: "לירי פה, איזה אושר" כאשר הן מחבקות אותה חזק חזק.

לירי אלבג בפגישה מרגשת בכיכר החטופים// ללא קרדיט

אחת המורות תיארה בחשבון הפייסבוק שלה את הרגע: "אלברט אינשטיין אמר שצירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להשאר אנונימי. נזכרתי בציטוט הזה הבוקר, כשביציאה מהצגה בקאמרי עם מגמת ספרות פגשנו לגמרי במקרה ובתזמון מושלם את תלמידה לשעבר...לירי הגיעה לבקר בפעם הראשונה בכיכר החטופים. איזו גברת! אין מילים לתאר את ההתרגשות ואת ההתפעלות מהילדה הזאת שנראית נפלא ויש לה חוסן נפשי מספיק בשביל מדינה שלמה".

הפוסט של אחת המורות של לירי,צילום: פייסבוק

בזמן שלירי שהתה בשבי, היא צפתה מרחוק בעצרות שנערכו בכיכר למענה. שי אלבג, אחותה הגדולה, תיארה באינסטגרם את הרגע שבו לירי ראתה את הכיכר מקרוב: "היא הצליחה לראות את כיכר החטופים. היא ראתה את העצרות בימי שבת. וזה חיזק אותה, ככה היא ידעה שלא שכחו אותה. ראתה שאנשים נלחמים כדי להחזיר אותה הביתה. והיום בפעם הראשונה היא רואה בעיניים. רואה את הכיכר, את השלטים, את האנשים שנלחמים. רואה כמה אהבה הייתה סביבה כל הזמן. וחייבים להמשיך לעשות הכל - עד החטוף האחרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר