מנותקים לחלוטין, ולא מודעים לממדי האסון: עדויות החטופים שחזרו מהשבי בעזה בפעימה השישית

שגיא, סשה ויאיר, שבו אתמול (שבת) מהשבי האכזרי בעזה, ועדויותיהם חושפות את הנתק המוחלט שבו היו נתונים במהלך כל התקופה. הם לא היו מודעים למה שמתרחש בישראל, למצב בני משפחותיהם או להפגנות שנערכו למען שחרורם. חלקם הוחזקו במנהרות, ואחרים בדירות. למרות שאיבדו ממשקל גופם, מצבם הפיזי מוגדר טוב.

שגיא דקל חן סיפר כי במהלך השבי למד לדבר ערבית ולשחק שח-מט, דבר שעזר לו להעביר את הזמן. הוא ציין כי חיכה לפגוש את בנותיו, כולל בתו שנולדה בזמן שהיה בשבי, לאחר שנחטף כשאשתו הייתה בהריון. בנוסף, סיפר על חטופים שפגש, דרכם העביר אות חיים למשפחותיהם, והמידע שמסר הועבר לקרוביהם.

יאיר הורן תיאר כי היה מנותק לחלוטין מכלי תקשורת, ורק לקראת השחרור הצליח לשמוע מרחוק ערוץ טלוויזיה, אך לא הבין את הנאמר. בני משפחתו סיפרו לו על כיכר החטופים, אך הוא לא היה מודע לכך. עם זאת, שאל אותם על כדורגל ישראלי, ובמיוחד על הפועל באר שבע, קבוצתו האהודה.

בני משפחתו של הורן סיפרו כי הוא עדיין אינו מודע למלוא ממדי האסון שפקד את קהילת ניר עוז, וכי בכוונתם לספר לו על כך בהדרגה. לדבריהם, הוא הולך ומתחזק, והתיאבון שלו שב אליו.

סשה טרופנובסיפר כי הופתע מכמות הדאגה לגורלו.עוד סיפר כי היה רוב הזמן לבד ופעמים רבות היה בסכנות חיים במקום מחבואו.

״הייתי כפסע ממוות״, סיפר טרופנוב על תקופת השבי. הוא ציין כי נפצע מירי כאשר התעמת עם חוטפיו ב-7 באוקטובר.