"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח הלמ"ס מציג פגיעה קשה בחקלאות: ירידה של 66% בנטיעת מטעים בישראל

נתוני הלמ"ס חושפים כי מלחמת חרבות ברזל פגעה קשות בענף החקלאות • תפוקת פרי ההדר צנחה ב-17.2%, נטיעת יערות חדשים ירדה, ומחירי הפירות היבשים עלו. מנגד, האבוקדו רשם עלייה יוצאת דופן של 43.6%

,עודכן
0השמעה
שרפה שהוצתה בלבנון והתפשטה אל מטעי מלכיה. צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) נתונים לרגל ט"ו בשבט, החושפים את השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף המטעים בישראל. מהנתונים עולה כי בשנת תשפ"ד (2023/24) חלה ירידה חדה של כ-66% בנטיעות של כלל המטעים, למעט עלייה קלה בנטיעת שקדים. מדובר בצניחה משמעותית בהשוואה לשנת תשפ"ג (2022/23), אז ניטעו 28,619 דונם מטעים חדשים, בעוד שבשנה החולפת הנתון עמד על 9,753 דונם בלבד.

מתנדבים בחקלאות בתלמי אליהו אחרי 7 באוקטובר,צילום: אורן כהן

הלמ"ס מעריכה כי הירידה החדה קשורה במיעוט נטיעות חדשות באזורי העימות, לצד קשיים נוספים בענף. יחד עם זאת, הפגיעה בתפוקת המטעים הייתה מתונה יותר, עם ירידה של 1.5% בלבד בתפוקה הכוללת, שהסתכמה בכ-1.38 מיליון טונות. בתוך כך, תפוקת פרי ההדר ספגה ירידה חדה של 17.2%, ועמדה על כ-435 אלף טונות, בעוד שתפוקת יתר המטעים היוותה 68.4% מהתוצרת.

ענף האבוקדו הציג דווקא עלייה משמעותית בתפוקה, שזינקה ב-43.6% לעומת השנה הקודמת. מנגד, נרשמו ירידות בענפי פירות אחרים: תפוקת הקליפים (קלמנטינות ומנדרינות) ירדה ב-32.0%, הבננות ב-18.3% ותפוחי העץ ב-13.0%. חלק מהירידות מיוחסות לחוסר נגישות למטעים באזורים שנפגעו מהמלחמה בזמן הקטיף.

גם בנטיעות יער נרשמה ירידה, כאשר בשנת תשפ"ד ניטעו 4,465 דונם יער חדשים, לעומת 5,357 דונם בשנה שקדמה לה. מתוך הנטיעות, 690 דונם נשתלו בשטחים חדשים, והשאר כחלק מתהליך חידוש יערות קיימים. מרבית הנטיעות (74%) היו של עצים רחבי-עלים, בהם מיני חורש טבעי ופרי בוסתן כמו חרובים, שקדים ותאנים, בעוד שהיתר (26%) היו מינים מחטניים כגון אורנים, ברושים וארזים.

הצתת כלים חקלאיים,צילום: אייל מרגולין - ג'יני

במקביל, מחירי הפירות היבשים והפיצוחים רשמו עליות בשנת 2024, עם התייקרות של 4.6% במחירי גרעינים לפיצוח, 4.0% באגוזים ופיסטוקים, 3.7% בפירות יבשים, 1.8% בבוטנים ו-0.2% בשקדים.

מבחינת מקורות הייבוא, עולה כי ארצות הברית היא הספקית העיקרית של אגוזים שונים לישראל, בעוד שווייטנאם מספקת את עיקר אגוזי הקוקוס, הברזיל והקשיו. איטליה היא מקור הייבוא העיקרי של תפוחים, אגסים וחבושים טריים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר