"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פרעות הפרהוד שחווה כילד, השפם שהפך לסמל - והסוף שובר הלב: שלמה מנצור נרצח ב-7.10
שלמה בן ה-86 היה אמור להשתחרר בשלב א' של העסקה • זהו סיפורו של החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס
שלמה מנצור. צילום: .

פרעות הפרהוד שחווה כילד, השפם שהפך לסמל - והסוף שובר הלב: שלמה מנצור נרצח ב-7.10

שלמה בן ה-86 היה אמור להשתחרר בשלב א' של העסקה • זהו סיפורו של החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס

,עודכן
0השמעה
[object Object]

החטוף המבוגר ביותר - שלמה מנצור -נרצח בטבח 7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי חמאס.כך הודיע היום (שלישי) קיבוץ כיסופים שממנו נחטף מנצור. "בלב כבד, קיבלנו חברי הקיבוץ את ההודעה הבוקר על הירצחו של חברנו היקר, שלמה מנצור, בן 86, שנחטף מביתו בקיבוץ כיסופים במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023", כך הודעת הקיבוץ.

ממשפחת מנצור נמסר: "בצער רב קיבלנו את הבשורה המרה מנציגי צה"ל על הירצחו של שלמה האהוב והיקיר שלנו. שלמה היה עמוד התווך לכל משפחתנו. איש בעל מוסר וערכים גבוהים, אוהב אדם, שדאג תמיד לעזור לזולת מכל הלב. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לקחת החלטה אמיצה וערכית ולהחזיר את כלל החטופים הביתה באופן מיידי - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה בארצם".

שלמה מנצור,צילום: מטה משפחות החטופים

החטיפה ב-7 באוקטובר

שלמה מנצור היה אמור לחגוג בחודש מרץ הקרוב 87 שנים. במשך מעל 70 מתוכן, מנצור גר בקיבוץ כיסופים. זה היה ביתו, המקום המוגן שלו - אך באותה שבת שחורה הוא נחטף מביתו, כשאשתו מזל רואה אותו נגרר על ידי המחבלים.

מחבלי חמאס אזקו אותו, היכו אותו ולקחו אותו במכונית לעזה. המחבלים שחדרו לקיבוץ כיסופים רצחו לפחות 12 מחבריו, וכן רצחו שישה עובדים תאילנדים. ביום הולדתו הקודם דיברו נעמה והדר כהן, האחייניות שלו: "תעצמו את העיניים ותחשבו על סבא שלכם יושב במנהרות חמאס, קופא מקור כשרק גופיה לגופו, אוכל רבע פיתה ביום וחושב ששכחו אותו. הלב נחמץ ואין מילים לתאר".

נעמה והדר כהן, אחייניות של החטוף שלמה מנצור,צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים

השפם שהפך סימן היכר והנכדים שחיכו לסבא

לשלמה ומזל חמישה ילדים ו-12 נכדים. קרוביו סיפרו שהיה איש שוחר שלום, אדם אוהב, רגיש, ישר וטוב לב. השפם הפך לאחד מסימני ההיכר שלו וקרובת משפחתו סיכמה זאת כך: "אני אוהבת ומתגעגעת לנשיקה המדגדגת עם השפם, אני פונה לעולם עזרו לנו להחזיר את שלמה ואיתו את כל החטופים".

בחנוכה האחרון הדליקו משפחתו והקהילה שלו נרות בחנוכייה שבנה לפני מספר שנים ובתו בתיה סיפרה: "אנחנו כבר מזמן לא חוגגים חגים, עבורנו אין חגים. אבל חנוכה הוא חג של ניסים, משאלות ותפילות אז אנחנו מקיימים את מצוות החג בתקווה שנביע משאלות ושהן אולי יתגשמו. חנוכה הוא חג של ניסים אבל אני מצפה ממקבלי החלטות שלא יחכו לניסים".

על הניסיון לבנות את החיים מחדש סיפרה: "עברנו מאז השבעה באוקטובר מספר מקומות מגורים, אנחנו מנסים לבנות חיים חדשים – אבל אי אפשר לבנות חיים חדשים בלי אבא, אנחנו בתחושה של המתנה".

משפחתו של החטוף שלמה מנצור, מדליקה נר ראשון של חנוכה,צילום: יוני ריקנר

הזוועות שחווה כילד והדרישה לחבקו שוב

שלמה מנצור ניצל כילד מאירוע הפרהוד בעיראק. אחייניתו סיפרה בעבר: "הוא ראה במו עיניו התעללות של פורעים מוסלמים במשפחתו ומכריו. זוועות שהמוח מסרב לעכל והיד מסרבת לכתוב. הוא עלה לארץ והיה משוכנע שלא יאונה לו כל רע. הוא חי תחילה בצריף, ובגיל 15 הגיע לקיבוץ כיסופים והאמין שהמדינה עושה הכל כדי להגן עליו".

בתיה בתו אמרה: "עד שזה לא קורה - זה לא קורה. יש אולי טיפה יותר תקווה אבל הפחד לא נעלם, ההיפך הוא הרבה יותר גדול כי יש גם את הפחד להתאכזב, כי ראינו מה קרה בעבר. אבא כבר היה צריך להיות בבית מזמן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו