"צבא החברים של סשה": המכרים שלא נתנו לאימו וסבתו להישאר לבד - והפכו למשפחה

מאז השבעה באוקטובר אנו רגילים לעשות שימוש בביטוי "משפחות החטופים". אלא שמשפחה אחת, שנחטפה כולה לעזה, נותרה ללא משפחה בישראל ולא היה כמעט מי שישמיע את קולה. זוהי משפחת טרופנוב.

בבוקר ה-7 באוקטובר, משפחת טרופנוב הייתה בביתה בניר עוז. המחבלים שפרצו לביתם רצחו את אב המשפחה ויטלי, והבן סשה נחטף לעזה עם אמו וסבתו. יחד איתם נחטפה גם ספיר כהן בת הזוג של סשה - שרק חודש לפני כן עברה לגור עם סשה.

בעסקה הראשונה שבו לארץ האם ילנה והסבתא אירנה – אך סשה (אלכס) טרופנוב, הבן היחיד, היפה והמוצלח, נותר בשבי. החברים שלו הפכו בין רגע למשפחה אחת גדולה, וניהלו לצד האם והסבתא את המאבק – מבלי להרפות.

למשפחת טרופנוב אין קרובי משפחה בישראל, ועל כן מהרגע הראשון לקחו על עצמם חחבריו של סשה את משימת המאבק להשבתם. כשמשפחת טרופנוב הייתה בשבי, דאגו החברים של סשה להיות קול עבורם: הם ציינו את יום ההולדת ה-28 של סשה על במה בכיכר החטופים, וקראו לשחרור גם של האם והסבתא. מאז הספיק סשה לציין גם את יום הולדתו ה-29 בשבי. החברים הם גם אלו שליוו את אבא של סשה, ויטלי, כשהובא לקבורה זמנית בבית העלמין ירקון.

חלק מהחברים אף יצרו יוזמה נוספת לשחרורו - coffee4sasha#: לסשה היה מנהג קבוע, בכל יום בשעה 15:00 הוא היה קורא לחבריו בעבודה לעזוב הכל ולהצטרף אליו לשתות קפה. על מנת להעלות את המודעות לחטיפתו, חבריו קראו להמונים לשתות בכל יום קפה ב-15:00 בצהריים, ולעלות לרשתות על מנת לעורר מודעות.

מאז שילנה ואירנה שבו בעסקת החטופים, החברים מחבקים אותן, מגיעים לבקר במגורים הזמניים - שם הן מחכות בייסורים לחזרתו של סשה. בחנוכה האחרון החברים הגיעו להדליק איתן נר, וחברו של סשה אורן גוטליב סיפר: "החברים מכל המסגרות מבקרים את לנה הרבה, נפגשים עם ספיר ומשתדלים להגיע לכל האירועים שקשורים לקריאה להחזיר אותו הביתה. אנחנו חווים דרכן את הכאב, הסבל הבלתי נסבל של חוסר הוודאות, וההמתנה לשובו קשה מאוד. כשאנחנו באים לבקר הן מוציאות אותנו יותר מחוזקים".

טרופנוב, "החתיך של החבורה" לפי חבריו, מתנשא לגובה של 1.93 מטר, ומתואר כבחור מבריק ורגיש. הוא מהנדס בחברת אמזון, שרק לפני שנה סיים ללמוד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. החברים שמלווים אותו הם גם חברים מהלימודים וגם ממקום העבודה.