ניסן קלדרון: "עופר מבטיח שיצטרף למאבק ברגע שיוכל - הוא בעיקר נושם את הילדים"

נציגי משפחות החטופים מסרו הערב (חמישי) הצהרה לתקשורת, בה התייחסו להצהרת הנשיא טראמפ, ולצורך הדחוף בהשבת כל החטופים. המשפחות התייחסו גם לעדויות השבים ולדרישה לסגירה מיידית של כל שלבי ההסכם.

ניסן קלדרון: "עופר בבית, הוא חזר מצבו הגופני סביר אבל הדרך לשיקום עוד ארוכה זכינו לחבק אותו ולא נעזוב. הילדים, הדס, שרון ואני ושאר המשפחה המורחבת מאושרים ושמחים אבל השמחה לא שלמה".

ניסן המשיך: "ב-15 החודשים האחרונים זכינו להיות חלק ממשפחה מלוכדת שלוחמת יחד להשבת יקיריה. עופר פה, אבל עוד 79 אחים ואחיות שלנו נשארו מאחור, ועלינו כמשפחה וכעם להילחם על השבתם. הם צריכים לחזור וכמה שיותר מהר. אני פונה למקבלי ההחלטות אל תעצרו ועשו ככל האפשר כדי לקצר אותו המשפחות סובלות כבר 489 ימים. התכנסו לשולחן משא ומתן והעניקו לעם ישראל את השמחה שהוא צריך".

"עופר שלנו מבטיח להצטרף למאבק ברגע שיוכל. הוא צוחק בוכה ובעיקר נושם את הילדים. יש עוד תשעה אבות בשבי שחולמים על החיבוק הזה. המחשבה על הילדים החזיקה אותו בחיים. חשוב לי לומר, אל תתנו לתמונות לבלבל אתכם, אולי זה נראה מבחוץ שעופר חזר הביתה, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. הדרך לחזור לחיים מלאה בעליות וירידות, החיוך שבתמונות מספר רק חלק קטן מהסיפור שמאחורי הקלעים. יש התמודדות יום יומית קשה. ולכן לצד השמחה על שובו אנחנו זוכרים שגם החזרתו היא מסע בפני עצמו. אחי נולד מחדש, אבל המאבק שלנו לא הסתיים הוא רק נעצר לרגע, לא נעצור עד החטוף האחרון עם ישראל איתנו עכשיו תור צוות המשא ומתן לעשות את שלו", אמר ניסן.

מיטל וייס - בתם של אילן וייס ז״ל ושל שורדת השבי שירי וייס: "489 ימים שאבא שלי יחד עם 78 חטופים נוספים נמצאים בגיהנום החמאס גם אני התרגשתי עד דמעות לראות את החטופים חוזרים. אני מכירה יותר מידי מקרוב את התחושה של איחוד המשפחה אחרי התופת, אבל נהיה שלמים רק ככשאבי ישוב עבור המשפחה שלי. החיבוק הזה כבר לא יגיע אבל אבא שלי יחד עם כל החטופים חייב לחזור כי לא משאירים אף אחד מאחור, לא בחיים ולא במוות. אמא שלי ואחותי חזרו אחרי 60 ימים בשבי. המשפחה שלנו לא תוכל להשתקם עד שאבא שלי יזכה לקבורה ראויה. כל עוד הוא שם, הצלקת נשארת פתוחה. החיים שלנו נעצרו ב-7 באוקטובר. גם כשאמא שלי ואחותי חזרו ביום ה-50, השמחה על שובם התערבבה בחוסר שלמות.

⁠יעלה דוד - אחותו של אביתר דוד: "כבר 489 יום שלא דיברתי עם אחי הגדול, ובימים האלה לראשונה אני יכולה סוף סוף להצליח לראות בבירור את המפגש שלי עם אביתר בבית החולים".

יעלה הוסיפה: "אני רוצה לחזק את מקבלי ההחלטות בישראל ובארה"ב, אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שלא היה כאן מתחילת המלחמה, מצד אחד אנחנו רואים את התקווה וחזרתם המרגשת של החטופים השבועות האחרונים מעורבים בהרבה תחושות, לצד השמחה אני מפחדת אפילו יותר מחזרתו של אביתר".

"הפעם אני לא מוכנה להשלים עם העובדה שאביתר נשאר בסוף, בבקשה אל תתנו לו להישכח מאחור. הוא חייב לחזור לחיבוק של אמא שלי. הגורל של החיים של אביתר והגברים החיים שנשארים מאחור נמצא בידיים שלכם. זה חייב לקרות בעסקה הזאת ואם לא, ישאר כאן כתם שחור ענק על המדינה שלנו".