"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"אורון בני האהוב, ידעתי שתחזור אליי"
לפני מותו הפקיד הרצל שאול ז"ל הספד לבנון אורון, שגופתו חולצה השבוע במבצע מורכב בעזה • בהלוויה שהתקיימה היום הקריא דודו של אורון את ההספד המרגש
אמו של אורון שאול על קברו. צילום: אייל מרגולין ג'יני
ההספד המרטיט

"אורון בני האהוב, ידעתי שתחזור אליי"

לפני מותו הפקיד הרצל שאול ז"ל הספד לבנון אורון, שגופתו חולצה השבוע במבצע מורכב בעזה • בהלוויה שהתקיימה היום הקריא דודו של אורון את ההספד המרגש

עידן אבני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הרצל שאול ז"ל, אביו של סמ"ר אורון שאול ז"ל שהובא היום (שני) למנוחותלאחר שגופתו חולצה השבוע מעזה במבצע צבאי מורכב, לא זכה להביא את בנו לקבר ישראל.

הוא נפטר ב-2016, והיום בהלוויתו של אורון, הקריא אחיו של הרצל, ניסים, הספד שהאב כתב והפקיד אצלו, למקרה שבעתיד תוחזר גופתו לישראל, וכך אכן קרא והדוד הקריא את ההספד במהלך ההלוויה.

לפני שהקריא את ההספד, סיפר הדוד: "הרצל קיווה לטוב. הוא אחז בתקווה שיפגשו שוב בחייהם, אבל גם ביקש מישהו לדבר איתו על אפשרות אחרת. בבית החולים פוריה הוא הכיר פסיכולוג שהיה איש סודו בימיו האחרונים". "בצד התקווה והנחישות בהתמודדות מול המחלה, הרצל בחר להפקיד את מילותיו בידי הפסיכולוג, למקרה שלא יחיה כאשר גופתו תוחזר.

וכך נכתב בהספד המרגש: "אורון האהוב, בני האהוב. חזרת הביתה. אל גבולך, אל ארצך. אל מולדתך, לאביך. לא היה לי צל של ספק שתשוב. ידעתי שצה"ל לא מפקיר חיילים. שעם ישראל לא נוטש את חייליו. שלא יפקירו אותך מאחור. אתה אושר, אור של שמחה שאי אפשר להתעלם ממנו. אתה ישר ואחראי. אפילו יותר ממני. אתה ילד מצחיק וחברותי".

הרצל שאול ז"ל עם תמונת בנו אורון., צילום: .

הרצל ז"ל הוסיף וכתב: "היית חסר לי מאוד. חיכיתי ואמרתי שתחזור. אני נזכר בכל הרגעים שזכיתי להיות לצדך. בחור למופת. החיבור היה מיידי. בשבועות הראשונים חששתי להחזיק אותך בידי, אני מדור של גברים שחוששים להחזיק תינוקות. בהמשך גייסתי את האומץ להחזיק אותך בזרועותי".

"אני נזכר גם בגן הילדים. היית ילד פעלתן, רץ, צוחק, מתעניין בכל ורץ קדימה וסוחף ילדים. אני נזכר במורה דני שאתה מעריך. בכל מקום יצרת קשרים. סבא היה מדבר בערבית ואתה היית מתמוגג מצחוק". "בהתחלה רצית להתגייס לעוקץ בגלל אהבת לכלבים. אתה אוהב חיות ומבחינתך יכולנו לגור בבית עם עשרה כלבים. כמה פעמים ביקשת שאעצור כדי לאסוף כלב משוטט. אני נזכר בנסיעה ללטרון לטקס הכומתה לאבירם. אחר כך המשכנו לאסוף גור כלבים. אמרתי לך שהבחירה היא שלך ואתה בחרת בגור קטנטן. בימים הראשונים הוא היה עצוב ומבולבל ואתה היית רגיש אליו והמשך החיבור שלך אליו היה מדהים".

"הייתי מביא אותך מטרמפיאדה מהצבא ושניכם הייתם מתגלגלים משוחררי רסן ומאושרים. אני נזכר בשנים שחיכיתי. לא הצלחתי לחלום עלייך בשנתי. אבל עכשיו הצלחת. אני רואה אותנו מתחבקים מחדש. שוב אתה בזרועותיי, אני נושק לפנייך. אתה אוחז בידי ואנחנו רוקדים, כמעט מרחפים לצלילי מוזיקה עברית, יפה כמו שאתה אוהב. אני שומע את שלמה ארצי, איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. ואנחנו רוקדים ורוקדים. בני האהוב. ידעתי שתחזור אלי. אבא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...