"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיר אוסטפלד ויניב ריבלין

צפו

האישה מאחורי "Bring Them Home" מדברת: "אסור לטעות באות, אסור לטעות בכלום"

במקום לצאת לירח דבש, שיר אוסטפלד מצאה את עצמה מובילה את אחד הקמפיינים המשפיעים בתולדות המדינה ● בשיחה עם יניב ריבלין היא מספרת על המתנדבים המסורים שנשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה ● וגם לא חוסכת בביקורת: ''אנחנו בפתחה של עסקה חמוצה, היא לא כוללת את כולם בוודאות''

,עודכן
0השמעה

שיר אוסטפלד, מנהלת הדיגיטל של מטה משפחות החטופים, חושפת את הסיפור שמאחורי אחד הקמפיינים המשפיעים ביותר בתולדות המדינה.

בשיחה עם יניב ריבלין היא מספרת על ההתמודדות היומיומית, ההצלחות והקשיים בניהול מערך הסושיאל של משפחות החטופים.

כיכר החטופים,צילום: גדעון מרקוביץ'

"לא דמיינתי שנדבר אחרי 15 חודשים", היא משחזרת את תחילת הדרך. הכל התחיל ביום שאחרי 7 באוקטובר, כשבמקום לצאת לירח דבש, מצאה את עצמה אוסטפלד מגייסת מתנדבים ומקימה מערך סושיאל שלם. "בשבוע הראשון עשיתי את זה ועוד לא הבנתי מה הצורך. הבנתי שיש צורך, חשבתי שהוא לטווח קצר", היא נזכרת.

הקמפיין, המוכר בשם "Bring Them Home", נולד בישיבת חירום. "אני זוכרת שאנחנו יושבים בחדר ופותחים את האינסטגרם ונוצר השם 'Bring Them Home'. ראיתי את משרד הפרסום עובדים על העיצובים והם כתבו 'החזירו אותם הביתה'. BRING THEM היה תפוס", היא משחזרת. "אנחנו עדיין 'ברינג דה הום 23', לא שינינו את השם. המסרים כמובן השתנו אבל שמות הנכסים נשארו".

הקמפיין הפך במהרה לאחד המאמצים התקשורתיים המשמעותיים ביותר בישראל. "אנחנו מנהלים שמונה נכסים דיגיטליים בעברית ובאנגלית", היא מסבירה. "הבנו שהפנייה תהיה שונה לקהל הישראלי ולקהל האנגלי''.

האתגר המרכזי הוא התיאום בין המשפחות השונות. "זה העבודה הכי קשה במטה משפחות החטופים", היא מודה. "לכל משפחה יש נציג ואני מאמין, ואתה לא רוצה לפגוע באני מאמין. אתה דורש המון רגישות והמון סיכונים ברמה גבוהה. בכל יום אתה מתעורר ואתה לא יודע איך יראה היום שלך. אנחנו פועלים לפי רוב, מה שהמשפחות מחליטות זה המסר ועם זה הולכים. יש משפחות שלא מסכימות, וגם את הקול הזה צריך להישמע".

שיר אוסטפלד ויניב ריבלין,צילום: חופשי

"זה כמו לנהל 240 לקוחות בו-זמנית", היא מוסיפה. "כל טעות, אפילו הקטנה ביותר, יכולה לגרום לכאב לב למשפחה. אסור לטעות באות, אסור לטעות בכלום''.

המתנדבים הם הלב הפועם של המטה. "זה המילואים שלנו", היא אומרת בגאווה. "אנשים נשארים עד 10-11 בלילה, ותחושת הביחד היא מה ששומרת עלינו. זה לא כמו מקום עבודה שאתה אומר היום אני חולה ולא מגיע''.

"רשתות חברתיות זה כוח אדיר", היא מסבירה. "בלחיצת כפתור כמה אחריות יש. בגלל זה אנחנו עוברים על התכנים לפני שאנחנו משדרים אותם לישראל ולחו"ל. הרשתות החברתיות הם כלי משנה תודעה לכל דבר''.

התוצאות מדברות בעד עצמן: מ-30% תמיכה בתחילת הקמפיין, לכ-70% כיום. אך מאחורי המספרים עומדים אנשים אמיתיים. "כל חטוף שנפגע שובר את הלב", היא מודה. "אני מרגישה שזו אחריות אישית שלי''.

למרות הקושי והעומס הרגשי, אוסטפלד נחושה להמשיך: "נדרתי שאני פה עד שכולם בבית, ואני לא עוזבת אותם. אני מקווה שהנכדים שלי יראו אותי כסבתא ואני אספר - את רואה את האיש הזה? הוא היה חטוף ואני עזרתי להביא אותו''.

כדאילהכיר