שאלות בלי תשובות: הצל הכבד מעל העסקה המתגבשת
ישראל צפויה לקבל לידיה בחזרה חטופים, ואין ספק שזה משמח את כולנו • אבל ייתכן שהעסקה מחזירה את כולנו להיות בני ערובה של ארגון טרור באמצעות השבת נכסים אסטרטגיים שנשללו ממנו במלחמה קשה ובדם יקר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
ככל שהלב והנפש מתפוצצים מרוב רצון וכמיהה לראות סוף־סוף חטופים ראשונים בבית אחרי זמן רב כל כך, השכל מבקש במקביל ובדחיפות תשובות לשאלות קשות, שפרטי העסקה, כפי שהתבררו עד כה, אינם מספקים עליהן מענה כרגע.
השאלה הקשה ביותר נוגעת לחטופים עצמם: האם וכיצד ישראל מסוגלת להבטיח שבכלל יהיה שלב ב' לעסקה, ושכל החטופים - החיים והמתים (כולל הארבעה מלפני המלחמה: הישאם שעבאן א־סייד, אברה מנגיסטו, וכן גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול) ישובו לישראל, ולא יופקרו לגורלם מאחור בעזה.
השאלה השנייה שמתבקשת נוגעת לציר פילדלפי. ראש הממשלה הרי הבטיח שישראל לא תעזוב את הציר, "צינור החמצן וההתחמשות של חמאס", כפי שהגדיר בעצמו את רצועת הקרקע רווית המנהרות וההברחות הזאת. מה השתנה בסוגיה שנתניהו כלל בקטגוריית "דברים שלא מתפשרים עליהם"? הרי ברור לגמרי שישראל התפשרה בפילדלפי, אם לא מעבר לכך - ולא ברור אפילו אם תשתתף, או תשתתף באופן משמעותי בפיקוח על מה ומי שיעבור או לא יעבור שם.
נתניהו ושריו יתקשו לשכנע את דעת הקהל בישראל שהמלחמה תתחדש אחרי העסקה, ושהמלאכה בעזה שממש לא תמה - תימשך לפחות באותה עצימות
גם העמדה הישראלית לגבי צפון הרצועה (ובתוכה ציר נצרים) קרסה לחלוטין מול השליח של טראמפ, שפקד את ביתו של נתניהו בשבת האחרונה. פתאום האזור הזה כבר אינו חיוני לביטחון העוטף ודרום הארץ? מיליון עזתים צפויים לחזור לשם, רבים מהם אנשי חמאס. כיצד ישראל תבטיח שחמאס לא יבנה מחדש, שם ובעוד מקומות, את כוחו הצבאי?
העסקה מובילה למסקנה נוספת: נכון לעכשיו, ישראל מוותרת בפועל על אחת משלש מטרות המלחמה: מיטוט שלטוני ואזרחי של חמאס, וזאת עוד בטרם ספג הארגון נוקאאוט גם מבחינה צבאית (אף שהוכה קשה מאוד). העסקה מותירה את חמאס כגורם השלטוני ברצועה ומאפשרת לו להתבסס מחדש.
ניצחון מוחלט?
נתניהו ושריו יתקשו לשכנע את דעת הקהל בישראל שהמלחמה תתחדש אחרי העסקה, ושהמלאכה בעזה שממש לא תמה - תימשך לפחות באותה עצימות. מי שלא היה מסוגל לומר לא לשליח של טראמפ עוד בטרם נכנס הנשיא החדש לבית הלבן, יתקשה לומר לא לנשיא המכהן עצמו בעניין קשה ומורכב פי כמה - חידוש המלחמה.
ועוד סימן שאלה: מדוע ישראל לא השכילה להמתין עוד שבוע ומשהו לעסקה, כשביידן כבר לא בשטח, כדי לצמצם משמעותית את אספקת הדלק והמזון לעזה, ולהכניס גם את הפרמטר המאוד משמעותי הזה לתמונת המשא ומתן? מדוע לא ניתן היה לחכות עוד מעט כדי לעבוד ולהילחם בעזה בידיים פחות כבולות, עם חימושים ובאופנים שביידן חסם בפנינו, וכך אולי להשיג עסקת חטופים טובה יותר? אחרי הכל, את ה"מתנה" לטראמפ היה ניתן להעניק גם שבועיים אחרי כניסתו לבית הלבן - ולא בדיוק בטקס ההשבעה.
כל השיפוטיות והתהיות והשאלות הללו כפופות לעוד סימן שאלה ענק. איננו יודעים כרגע מה ואם הובטח לישראל בתמורה להפסקת המלחמה בעזה. האם עסקת החטופים עומדת בפני עצמה, או שהיא חלק מסיפור גדול בהרבה שבמסגרתו ישראל קיבלה הבטחות בעוד נושאים, למשל בסוגיית הגרעין האיראני ומיטוט המשטר שם.
מכל מקום, אחרי עסקה כזאת ישראל בוודאי לא תוכל לטעון לניצחון מוחלט. ישראל מקבלת לידיה בחזרה בני ערובה, אבל ייתכן שמחזירה את כולנו להיות בני ערובה של ארגון הטרור באמצעות השבת נכסים שנשללו ממנו במלחמה קשה ובדם יקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו