"יש לי חבר במערכת הביטחון שאמר לי”: הודעות הוואטסאפ שיצרו בהלה - והאמת

בוקר שגרתי לכאורה הפך היום (שלישי) לסיוט עבור תושבי חולון וראשון לציון. תוך דקות, שתי הודעות ווטסאפ קצרות הציתו גל של פאניקה ברשתות החברתיות.

הודעה אחת דיווחה על “שני נפגעי ירי בעיר חולון”, והשנייה התייחסה ל”כוונת ביצוע פיגוע בראשון לציון”. בפועל, מדובר היה בפייק ניוז מוחלט.

אבל הנזק כבר נעשה. רשתות הווטסאפ והטלגרם רתחו. “קיבלתי את זה מקצין משטרה שאני מכיר”, “יש לי חבר במערכת הביטחון שאמר לי”, ו”זה מופץ בקבוצות סגורות של צה”ל” היו רק חלק מהתגובות שנפוצו בקבוצות השונות, והעצימו את תחושת החירום. תוך רגעים, ההודעות האמינות לכאורה הפכו ל”חדשות רותחות” שחייבות להגיע לכל מכר, לכל שכן, ולכל קבוצת הורים.

מאחורי הסערה עמדו שני אירועים שוליים: בחולון, דלפה הודעה מתוך רשת הקשר המשטרתית במהלך תרגיל אימון. ברגע שהיא הפכה לפומבית, הפרטים עברו עיוות ושדרוג מיידי – מתרגיל לירי אמיתי. במקרה השני, בראשון לציון, נתפס שוהה בלתי חוקי באחד האזורים בעיר, ומיד התפתחו שמועות על כוונה לביצוע פיגוע פח”ע.

“אל תשכח אנחנו באמצע מלחמה”, סיפרה יעל, תושבת ראשון לציון שקיבלה את ההודעות בזמן שהייתה בדרכה לעבודה. “מייד התקשרתי לבעלי לוודא שהוא לא באזור. לא היה לי מושג שזה שקר מוחלט”.

בתקופה מתוחה כל כך, כשישראל שרויה בעיצומו של מצב מלחמה, כל מילה יכולה להפוך לנפץ, וכל הודעת ווטסאפ יכולה להדליק מדינה שלמה. הציבור עייף, לחוץ, ונמצא בכוננות מתמדת, ודווקא בגלל זה קל יותר מאי פעם לגרום לבהלה.

לדעת לסנן

אחד הגורמים לגלי פאניקה כאלה הוא האמון העיוור ב"מקורות", בין אם מדובר בבן משפחה שמצא את עצמו במקרה ב’קבוצת ביטחון’, או בכתב חדשות שממהר לשתף מידע לא מאומת,העדר הבדיקה, יחד עם הלחץ הציבורי, יוצרים סחרור בלתי נשלט.

האירועים האחרונים ממחישים את הסכנה האדירה שבפייק ניוז. בזמן שכולם מחפשים להיות הראשונים לדעת, אנחנו שוכחים לשאול: האם זה נכון? האם יש מקור אמין שיאשש את המידע הזה?