"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

להפסיק לדבר עם הרבנים - ולהתחיל לדבר עם החרדים

הנחות העבודה של התוכנית המוצעת לגיוס החרדים מנסות לגשר על הפערים ולמצות את כוח האדם של החרדים • הפנייה תהיה ישירה: כשם שסטודנט יקבל דוח אישי ולא דרך האוניברסיטה, ההתנהלות מול האזרח החרדי תיעשה ישירות, ולא דרך ראשי ישיבות או רבנים • כך החרדים יתחככו עם צה"ל - ויראו שהשד אינו נורא

,עודכן
0השמעה
מפגינים בירושלים נגד חוק הגיוס, צילום: אורן בן חקון

טרם נמצאה הנוסחה שתאפשר לתלמידי חכמים ללמוד תורה - ערך שיש לכבד - ובמקביל לשרת בצבא או בשירות לאומי ולממש את חובתם האזרחית. מלחמת חרבות ברזל חידדה את הצורך בגיוס חרדים, כאשר אלפי אנשי מילואים גויסו לשירות ארוך והצורך בכוח אדם נוסף שיישא בנטל התחדד.

הנחות העבודה של התוכנית המוצעת כאן מנסות לגשר על הפערים ולמצות את כוח האדם של החרדים, כדי שאלה שתורתם אומנותם יוכלו לממש זכות זו ובד בבד לתרום לחברה הישראלית. מי שאינם לומדי תורה יצטרכו להתגייס ולממש את חובתם האזרחית. אין הכוונה לפעול בכוחניות אלא מתוך הסכמה.

הכלל הראשון הוא התייחסות לכלל אזרחי ישראל, כולל החרדים, כאינדיבידואלים וכאזרחים האחראים למעשיהם. מדינת ישראל תתייחס לכל אזרח באופן שווה ותדרוש ממנו לבצע את החוק. הפנייה לכל אזרח תהיה ישירה: כשם שסטודנט שעבר עבירה יקבל דוח אישי ולא דרך האוניברסיטה שבה הוא לומד, כך גם האזרח החרדי. ההתנהלות מולו תיעשה ישירות ולא דרך ראשי ישיבות או רבנים.

התנהלות מול המתגייס ישירות ולא דרך ראשי ישיבות או רבנים. צעירים חרדים ובני משפחותיהם בלשכת הגיוס,צילום: איציק כהן

הכלל השני הוא שמדינת ישראל מכבדת את ערך לימוד התורה, בדומה לספורטאים מצטיינים ואמנים, ותאפשר לחרדים שתורתם אומנותם לממש זכות זו ובד בבד לתרום לחברה. כל הקשר ייעשה ישירות מול האזרח החרדי ולא מול הישיבה שבה הוא לומד.

התוכנית המוצעת: כל בחור חרדי יקבל בגיל 17 צו גיוס כמו כל אזרח במדינת ישראל ויתייצב לבדיקות בצה"ל. מי שיצהיר שתורתו אומנותו יקבל פטור מהצבא למשך שנה, שיחודש מדי שנה עד גיל 21, בדיוור ישיר בינו לבין צה"ל. מי שלא יצהיר שתורתו אומנותו - יגויס לצה"ל.

החרדים שתורתם אומנותם יחויבו בשתי חובות: ראשית, יבצעו טירונות 02 שתאפשר להם להפעיל נשק ולהצטרף לכיתות כוננות באזור מגוריהם בעת חירום, כולל מטווח שנתי לשמירת כשירות. שנית, יתרמו 8 שעות שבועיות לפעילות למען הקהילה.

הכלל הוא שמדינת ישראל תכבד את ערך לימוד התורה, בדומה לספורטאים מצטיינים ואמנים. חיילים חרדים (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

בגיל 21, לאחר שלוש שנים בישיבה, ייבדק הפטור מחדש. המעוניינים להמשיך ללמוד יוכלו לעשות זאת עד גיל 27, תוך המשך תרומה לקהילה. בגיל 27 יוכלו לפנות לעבודה או לכל עיסוק אחר. מי שאינם מעוניינים להמשיך ללמוד - יגויסו לשירות כמו בני ישיבות ולאחר שחרורם יעמדו לרשות מערך המילואים.

השיטה המוצעת מאפשרת קשר ישיר בין צה"ל לכל מחויבי הגיוס. החרדים - גם אלה שתורתם אומנותם - יתחככו עם צה"ל ויראו שהשד אינו נורא. החרדים הלומדים בגיל 18-27 יתרמו למעשה שירות לאומי של יותר מ־2,000 שעות. יופעלו סנקציות כנגד מי שלא ימלא אחר הצהרתו, וראשי הישיבות לא יהיו חלק מהתהליך. כך, הציבור החרדי - גם הלומדים - ירגיש שהוא תורם למדינה ויוכל להיכנס למעגל השירות בצה"ל או למעגל העבודה לאחר שסיים את חובותיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר