המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית פרסם היום את דוח מצב החברה החרדית לשנת 2024, המצביע על תמורות דרמטיות בחברה החרדית. הדוח, שחיברו ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, חושף כי הלחצים הכלכליים המתגברים מאיצים שינויים משמעותיים באורחות החיים של הציבור החרדי, הבאים לידי ביטוי בתחומי החינוך, הדיור, התעסוקה והדיגיטציה.
הנתונים מראים כי בסוף 2024 מתגוררים בישראל כ־1.26 מיליון חרדים, המהווים כ־12.5% מהאוכלוסייה. אחד הממצאים המפתיעים הוא הירידה החדה בפריון הילודה של נשים חרדיות, שהגיע לשפל של 43 שנה - 6.1 ילדים בממוצע למשפחה.
על פי התחזיות העדכניות, חלקם של החרדים באוכלוסייה ב־2065 צפוי להיות נמוך משמעותית מההערכות הקודמות ולעמוד על כ־22%-20%.
בעשור האחרון נרשמה הגירה שלילית משמעותית מערי הגרעין החרדיות, כאשר כ־75 אלף חרדים עזבו את ירושלים וכ־42 אלף את בני ברק. במקביל, קלטה העיר בית שמש כ־40 אלף חרדים בתקופה זו. הדוח מצביע על מגמה של התיישבות חרדית בערי הפריפריה, כאשר בחלק מהערים הפכו החרדים לרוב משמעותי באוכלוסייה.
בתחום הדיור נרשמה מגמה מדאיגה: לראשונה מזה שבע שנים נרשמה צניחה בשיעור הבעלות על דירות בחברה החרדית, מ־69% ל־65%. במקביל חלה עלייה משמעותית בשיעור נוטלי המשכנתאות, שהגיע ל־43%.
המחיר הממוצע לדירה שרוכשות משפחות חרדיות זינק ב־14% והגיע ל־1.6 מיליון שקל, כאשר החזר המשכנתא הממוצע עלה ב־11% והגיע לכ־3,840 שקל בחודש.
מהפכת התעסוקה
בתחום התעסוקה מסתמנות מגמות מעורבות: שיעורי התעסוקה של צעירות חרדיות בגילי 24-20 הגיעו לשיא של 89%, ואילו בקרב הגברים החרדים הצעירים באותם גילים חל גידול פי שלושה מאז 2005, מ־10% ל־30%. עם זאת, שיעור התעסוקה הכללי של גברים חרדים נותר נמוך יחסית ועומד על 54%.
הפערים בשכר בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים ממשיכים להתרחב - שכרו של גבר חרדי עומד כיום על פחות מ־50% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, לעומת 70% ב־2005. לעומת זאת, שכרן השעתי של נשים חרדיות הגיע ל־73 שקלים - גבוה ב־11% משכרם השעתי של גברים חרדים.
שינויים משמעותיים
הדוח מצביע על שיפור מסוים במצבם הכלכלי של משקי הבית החרדיים. בין השנים 2022-2014 גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי ב־57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי. במקביל, חלה ירידה בהישענות על קצבאות ותמיכות ממשלתיות, כאשר שיעור העוני בקרב חרדים ירד מ־53% ב־2014 ל־39% ב־2022.
בתחום החינוך נרשמת מגמה משמעותית: החינוך הממלכתי־חרדי הכפיל את גודלו והגיע לכ־8% מכלל התלמידים החרדים. במקביל, בערים רבות בפריפריה גדל במהירות מספר התלמידים החרדים, שהפכו לרוב באזורים כמו צפת (64%), גבעת זאב (61%), נתיבות (55%), ערד (54%), אופקים (49%) וקריית מלאכי (46%).
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר נוגע למהפכה הדיגיטלית בחברה החרדית: שיעור המשתמשים באינטרנט הגיע לשיא של 71%, כמעט הכפלה בהשוואה ל־2014, אז עמד על 39%. עם זאת, השימוש ברשתות חברתיות נותר מוגבל, כאשר רק 39% מהחרדים משתמשים בווטסאפ, לעומת 88% בקרב יהודים שאינם חרדים.
"הדוח מעיד על שינויי עומק משמעותיים בחברה החרדית", אומר אלי פלאי, נשיא קרן פלאי ומייסד המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית. "הלחצים הכלכליים מובילים לתמורות מהותיות בדפוסי החיים של הקהילה החרדית, והדבר מקבל משנה תוקף לנוכח האתגרים שמציבה מלחמת חרבות ברזל".
פרופ' שי שטרן, ראש המכון, מסכם כי "מדינת ישראל נמצאת בצומת הכרעות חשובה ביחסיה עם החברה החרדית. הנתונים המהימנים שאנו מספקים חיוניים לקביעת מדיניות מושכלת ולבניית תוכניות ארוכות טווח שיענו על האתגרים העומדים בפנינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו