בגיל 19, אליעד בן נון מאלון שבות שירת כחלק מפלחה"ן גולני ברצועת הביטחון. באחת ההיתקלויות בדרום לבנון, הוא וציוותו חטפו חמישה RPG לנגמ"ש והוא נפגע. כבר באותה שנה אליעד הוכר כנכה צה"ל על ידי משרד הביטחון, בעקבות פגיעה בשמיעתו. אלא שתלונה נלווית על סחרחורות (שתועדה בסמוך לאירוע) – לא קיבלה מענה לאורך השנים.
לאחרונה הוא הגיש בקשה להכרה בנכות נוספת בגין סחרחורות וכאבי ראש, אך בקשתו נדחתה. "לא הוצג תיעוד לפניות לגורם רפואי, לעניין כאבי ראש או סחרחורת, ולא נמצאו מרשמים לתרופות ייעודיות", נכתב בידי פרופ' אורן כהן, מומחה בנוירולוגיה שקבע את חוות הדעת בנושא.
למרות הפגיעה אליעד, היום בן 51, המשיך לשרת במילואים כלוחם במשך 20 שנה נוספות, הקים משפחה בישראל והביא לעולם שבעה ילדים – ארבעה מהם קרביים במילואים עד היום.
"אבא שלי הוא הישראלי היפה והגרוע בביורוקרטיה", טוען בנו עוז, שבוחר להילחם בשמו בחזית אחת נוספת. "במשך שנים אבא שלי לא רק מנסה להשתקם מהפציעה, אלא גם לבנות חיים מחדש, ובכל פעם אומרים לו במשרד הביטחון שיש לו רק פגיעה באוזניים. אני נולדתי ב-97, והבדיחה הקבועה שלנו, הילדים, מאז שאני זוכר את עצמי – היא שכל פעם שיש חילופי עונות, אבא מושבת לכמה ימים".
לדברי עוז, מאז ומתמיד הוא זוכר שאביו סובל ממיגרנות ומסחרחורות חולפות. "כשזה קורה הוא מתבצר במיטה, ויוצא כשהראש שלו מאפשר לו להמשיך לתפקד", הוא אומר. "כל כמה שנים הוא פונה למשרד הביטחון – אבל הם אומרים לו שהם לא יכולים לכסות טיפולים של פגיעת ראש, כי הוא מוכר כנפגע שמיעה בלבד. אז הם שולחים אותו שוב לבדיקת שמיעה, אבל כבר אחרי הפגיעה ב-93, הוא מתלונן על סחרחורות בעקבות האירוע".
כעת, עוז טוען כי נדרשת מהם אבחנה נוספת מטעם נוירולוג כדי לערער על החלטת משרד הביטחון, וזו, לדבריו – עולה 10,000 שקל. "אנחנו צריכים גם עורך דין טוב שעולה הרבה כסף, אז אנחנו צריכים להיות מאוד עשירים כדי שאבא שלי יקבל את מה שמגיע לו, על כך שהוא נכה צה"ל".
ה"אפטר שוק" של פגיעת הדף
"פגיעות הדף יוצרות פגיעה בראש ומשרד הביטחון יודע את זה", טוען עוז הבן, ומצדד באביו. "אבא שלי הוא לא נוירולוג, אז הרבה שנים הוא לא ידע להגיד שפגיעת ההדף יצרה אצלו את זה. אבל כבר ב-97 אבא ניסה ליצור קשר עם עורך דין כדי לבדוק איך הוא יכול לקבל הכרה גם במיגרנות". אלא שמסמכים מ-2013 ו-2017 מראים כי שוב ושוב אליעד נשלח לבדיקות אוזניים, כשבאחת הבדיקות אכן חוזרת התלונה על סחרחורות. יחד עם זאת, לתלונות על כאבי ראש – אכן אין לאב תיעוד.
"פגיעת הדף מוחית היא תופעה שהמחקר מתייחס אליה ב-20-10 שנה האחרונות, ויש עליה חדה במודעות אליה בארה"ב, אבל פחות בישראל", אומרת ד"ר איילה בלוך, נוירופסיכולוגית שיקומית, מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל, יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות. "גם אנחנו עוסקים בתופעה כמה שנים, ויודעים שאחד התסמינים הבולטים שלה זאת ירידה בשמיעה" מוסיפה בלוך, דודתה של אשתו של עוז.
לדברי בלוך, ייתכן שהתסמינים של אליעד נקשרים לפגיעת הדף מוחית, מאחר שיש לו פגיעה בראייה לצד כאבי ראש וסחרחורות. "אף על פי כן, כאשר הוא פנה למשרד הביטחון, הכירו לו בירידה בשמיעה בלבד. אלא שפגיעת הדף נוצרת כתוצאה מגל שעובר באוויר, דרך רקמת המוח, ולפי אחד ההסברים – לא מדובר בהשפעה חד-פעמית, אלא נוצרת מחלה בתאים שעלולה להביא להידרדרות לאורך זמן".
לדבריה, לעתים הפגיעה מתבטאת באיחור, או באופן לא רציף. "לכן, הטענה שאין רצף בתלונות של אליעד, מעידה על חוסר הבנה בפגיעות הדף", אומרת בלוך. "כאב ראש וסחרחורות הן חלק מהתסמינים, לצד בעיות חושיות בראייה ובשמיעה, ירידה קוגניטיבית קלה או פגיעות בשינה. ההוכחה לכך שהוא סובל מפגיעת הדף, נמצאת בתיאור הפגיעה מ-93 – שם אליעד מדווח על מספר תסמינים, כולל סחרחורות".
בפוסט שפרסם עוז בנושא, כתב: "מערכת הביטחון סומכת על כך שאדם בן 19, שמתחיל לשקם את חייו אחרי שכמעט מת, לא ידע למצות את הזכויות שלו. בשנות ה-90 עוד לא ידעו לקשר בין מיגרנות וסחרחורות לבין פגיעות הדף, אבל היום גם משרד הביטחון יודע שיש קשר. עכשיו, אחרי יותר משלושים שנה, דחו את הבקשה שלו רשמית. א', כי הוא לא הוכיח את הקשר בין הפגיעה של חמישה טילי RPG ופגיעת הדף, לבין סחרחורות ומיגרנות חוזרות ונשנות מייד אחר כך (ולמשך כל חייו). ב', משום ש'לא פנה במשך שלושים שנה'.
"מה הבעיה? שהוא התלונן על סחרחורות מייד לאחר האירוע, ושרק לפני שנתיים משרד הביטחון הכיר בסחרחורות ובמיגרנות כחלק מפגיעת ראש. משרד הביטחון טוען שהוא לא הוכיח קשר בין פגיעת הדף למיגרנות, למרות שהוא יודע שיש קשר כזה. ואחרי שלא אפשרו לו בדיקות ראש וטרטרו אותו במשך יותר מעשר שנים, שואלים אותו למה הוא הגיע כל כך מאוחר".
עוד הוסיף עוז בפוסט: "תראו את הפער בין כמה שאנשים מקריבים עבור המדינה, לבין כמה שהם מקבלים ממנה. תראו איך מדינה חוסכת על הגב של מי שלא מבין את הביורוקרטיה, אבל מקדיש את כל חייו למענה. שיטת מצליח קלאסית שרצה במשך שנים. יש חודשיים לערער, אבחנה נגדית מנוירופסיכולוג עולה עשרת אלפים שקל, עורך דין עולה סכום גדול גם הוא, וגם אחר כך – יש אולי סיכוי מסוים לקבל הכרה".
תגובת אגף השיקום:
"אליעד מוכר כנכה צה"ל בשל חבלה אקוסטית וליקוי שמיעה שנגרמה לו בשנת 1994. בחודש אפריל השנה, פנה בכדי לקבל הכרה בגין כאבי ראש בשל אותו האירוע. אליעד נבדק על ידי מומחה רפואי נירולוגי שקבע שאין קשר סיבתי בין כאבי הראש לאירוע הצבאי משנת 1994. בנוסף נבחן החומר הרפואי שהגיש, אך לא נמצא כל תיעוד שפנה או קיבל טיפול כלשהו בשל כאבי ראש או סחרחורות לאורך 30 שנה ולכן לא ניתן היה לקבוע בחלוף השנים וללא תיעוד רפואי תומך קשר לשירותו הצבאי.
"בעקבות פנייתכם, שוחחנו עם בני המשפחה והסברנו כי באפשרות אליעד לערער על חוות הדעת, וביקשנו כי במידה וישנו מידע רפואי שלא הוצג בפני האגף יגישו אותו והמידע יבחן. עוד ציינו כי הגשת מידע רפואי חדש אינה מוגבלת בזמן וניתן להמציאה בכל עת במסגרת בקשה לעיון מחדש בהתאם לחוק הנכים. בנוסף אליעד יכול כמובן לערער על ההחלטה בבימ"ש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו