שיעור באזרחות: סטודנטים יתנדבו ליחידות חילוץ מקומיות להתמודדות עם רעידות אדמה

ישראל נמצאת בתקופה זו בתוך חלון הזמן הסטטיסטי שבו צפויה רעידת אדמה משמעותית בנקודה כלשהי לאורך קו השבר הסורי-אפריקני במזרח הארץ.

עובדה מדאיגה זו עומדת בבסיס למיזם אזרחי ענק להכשרת אלפי סטודנטים שיסייעו לכוחות הביטחון ברגע האמת.

ארץ ישראל כבר ידעה בעבר רעידות אדמה קשות, שבהן נהרגו לא מעט אנשים: ברעש האדמה שהתרחש ב-1759 מוערך מספר ההרוגים על ידי ההיסטוריונים בסדר גודל של בין 10,000 ל-40,000 (מספר עצום בהתחשב בגודל האוכלוסייה באותה עת).

ב-1837 פקדה רעידת אדמה חזקה נוספת את הארץ. "הרעש של צפת" פגע בכל יישובי הגליל, ובמיוחד בערים צפת וטבריה וגם בו נהרגו ונפגעו רבים.

רעש האדמה החמור האחרון שפקד את ארץ ישראל התרחש ביולי 1927, באזור ים המלח. על פי מדידות סיסמוגרפים באירופה נקבע כי עוצמת רעידת האדמה היתה מגניטודה 6.2. יותר מ-300 בני אדם נהרגו, 10,000 בניינים נהרסו ונזקים גדולים נגרמו לערים בכל רחבי הארץ.

ההיסטוריה מלמדת כי רעידות האדמה מתחוללות בארץ בכל 100-90 שנים - כלומר, מבחינה סטטיסטית, רעידת האדמה הבאה עלולה לקרות בכל רגע - הספירה לאחור החלה.

למרות כל זה, לא נעשה מספיק כדי להתמודד עם משבר בסדר גודל גדול שכזה. ברעש עוצמתי יפגעו ככל הנראה אזורים עירוניים צפופים, אזורי תעשייה עם חומרים מסוכנים, ילדים בבתי הספר, מבוגרים בעבודה ועוד. גרוע מכך, רעש האדמה עלול לגרום גם לגלי צונאמי שיפגעו בערי החוף בארץ. מצב כזה, בייחוד אחרי שישראל מתחה את כל כוחות החירום שלה בשנה וחצי האחרונות, עלול להוביל לכשלים מערכתיים רבים ולתפקוד בחסר של המערכות השונות.

על פי הערכה, לכוחות החילוץ וההצלה ייקח זמן התארגנות ראשוני של יותר מ-24 שעות. בישראל יש כיום כ-45 גדודי הצלה שבהם פועלות כ-400-300 יחידות, שיכולות לטפל ב-150 מוקדים שונים בו זמנית - וזה לא מספיק.

על פי תחזיות שגם הוצגו בדוחות מבקר המדינה בעבר, הצפי הוא לכ-7,000 הרוגים, 9,500 לכודים, 8,600 פצועים קשה, 170,000 איש ללא קורת גג, 28,000 בתים הרוסים, גשרים הרוסים, צירי תנועה ראשיים חסומים ועוד.

שתי נקודות זכות אקדמיות

לאור זאת, יוזמה חדשה שמבקשת לצאת אל הפועל היא להקים יחידות חילוץ אזרחיות להצלת חיים בשעת חירום. את המיזם מובילה עמותת "OneDay", שפועלת לשנות את פני ההתנדבות בישראל, והוא כולל הכשרת אלפי סטודנטים שייקחו חלק בכוח חילוץ ולהצלת חיים במצבי חירום, במסגרת קהילת מחלצים אזרחית חזקה, שתהווה כוח עזר משמעותי לשירותי חילוץ במצבי חירום, ובפרט בעקבות אירוע חירום רחב היקף כמו רעידת אדמה, ירי מסיבי של טילים ועוד.

המיזם הלאומי מתקיים בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים, משרד הרווחה, רשויות מקומיות, המועצה הישראלית להתנדבות והתאחדות הסטודנטים.

תוכנית ההכשרה תחולק להכשרה תיאורטית, שבמהלכה ילמדו על מיומנויות חיוניות בתחומי חילוץ מהריסות, עזרה ראשונה, תמיכה נפשית ראשונית, מודיעין אוכלוסייה ואיתור נעדרים, לצד הכשרה מעשית, שבה יתרגלו במתחם המדמה אזור מוכה אסון הכולל מבנים שעברו רעידת אדמה חזקה, את דרכי החשיבה והפתרונות שיצטרכו לתת בשטח.

במסגרת ההכשרה כל מתנדב יקבל תיק חילוץ אישי על מנת שיוכל להגיב באופן עצמאי, וכל יחידה תקבל נגרר המצויד בציוד חילוץ כבד כגון קונגו, מסור דיסק ועוד, שיוכלו לשמש אותם לחילוץ ממעמקי ההריסות.

מוסדות אקדמיים מובילים, בהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רייכמן, מכללת רופין, מכללת גליל מערבי ואחרים יספקו את התשתית והמשאבים הדרושים להפעלת המיזם.

הסטודנטים, אגב, יקבלו שתי נקודות זכות אקדמיות תמורת השתתפותם במיזם.

אלעד בלומנטל, מנכ"ל "OneDay": "אנו גאים להוביל פרויקט לאומי משמעותי כל כך ולהרחיב באמצעות ההתנדבות הקהילתית את המענה למצבי חירום. רוח ההתנדבות של הקהילה עשויה להוות מפתח להצלת חיים ולשינוי פני ההתמודדות עם אסונות בישראל".