עינב צנגאוקר לנתניהו: "אני יודעת משיחות עם גורמי משא ומתן - שיקרת לי"

שרון קוניו ששרדה את שבי החמאס יחד עם שתי בנותיה: "זה המאבק שלנו. זו הדרישה שלנו. אם יש הזדמנות כזו, אם קיים סיכוי, אסור לנו להחמיץ אותו". משפחות של אלו שמוחזקים בעזה מזה 435 ימים, פקדו הערב (שבת) את הבמה בכיכר החטופים במסר ליקיריהן, לראש הממשלה ולכל עם ישראל.

הערב התכנסו המשפחות לאחר שבכיר בחמאס אמר כי יש הזדמנות טובה להכריז על עסקת חטופים והסכם הפסקת אש בעזה ועוד גורמים במשא ומתן שטוענים כי חלה התקדמות בנושא.

עינב צנגאוקר, אמו של מתן: "אדוני ראש הממשלה - אני יודעת, משיחות עם גורמי המשא ומתן - שאין בכוונתך להחזיר לי את מתן. ששיקרת לי. אין בכוונתך לסיים את המלחמה בתמורה לעסקה כוללת. אמרת שאתה מחויב להחזיר את כולם, אבל אתה מתכנן להחזיר רק בודדים ואת השאר להרוג בלחץ צבאי.

"אני לא מאיימת, אני מודיעה לך: לא תהיה לך מחילה. לא תהיה לך כפרה. אני באופן אישי ארדוף אותך אם מתן שלי יחזור בשקית. אהיה הסיוט הכי גדול שלך.

"בן גביר וסמוטריץ׳ הפכו אותך לסמרטוט רחוב, אבל עם סמרטוטים כמוך אני יודעת להתמודד, אני אדאג לנגב איתך את האסלה אם לא תחזיר לי את מתן".

רונן נאוטרה, אביו של עומר נאוטרה ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה: "אני רונן, אבא של סרן עומר נאוטרה, ודפיקה אחת בדלת הפכה אותי לאב שכול. עומר נולד וגדל על ציונות טהורה ואהבת העם והמדינה היו חלק מה-DNA שלו. כשהחליט לעלות לארץ ולהתגייס בסיומה של שנת מכינה בגליל העליון - עשה זאת כי האמין והרגיש שהוא מחויב להגשים את אהבתו במעשים ולשרת שירות משמעותי. הוא התגייס לשריון, התקדם בתפקידים ובחורף 2023 סיים קורס קצינים".

"נותרנו עם געגוע עצום ואיבדנו את התקווה לשוב ולראות אותו חי. איבדנו את כל האוויר שהניע אותנו כל התקופה, מצד שני, אנחנו יודעים שהמאבק להשבתם של כל החטופים ולהשבתו של עומר לקבורה ראויה בישראל עדיין לא הסתיים. וכמו עומר, אנחנו לא מוותרים באמצע, אנחנו לא בורחים מהמלחמה ואנחנו נחושים להשלים את המשימה. כעת נגמר הזמן ואין בכוחן של מילים לבדן לנחם. מנהיגות תתגלה רק במעשים ותוצאות. בשובם הביתה של כל 100 החטופים והחטופות.

"בשם הערכים שהובילו את צוות וולקן 3, אנחנו עומדים כאן הערב, למרות הכאב והאבל הכבד - וקוראים למנהיגינו ובראשם ראש הממשלה: גלו אומץ לב, גלו תושייה, עשו מה שצריך להחזיר את כל החטופים אלינו בעסקה אחת - החיים לשיקום והנרצחים והחללים, ביניהם עומר שלנו, לקבורה ראויה".  

אורנה נאוטרה, אימו של עומר נאוטרה ז"ל: "עומר, נתת כל כך הרבה בגילך הצעיר, יותר ממה שרוב האנשים נותנים בחייהם כולם. זיכרונך יישאר כברכה. נכבד את האור שלך ואת האהבה שחלקת עם העולם.

"אני מבטיחה לך עומר, להמשיך את המשימה שלך. בשמך וברוח הערכים שחיית על פיהם - אומץ, אהבה ותקווה - אמשיך להילחם על שחרורך ועל שחרורם של כל החטופים. המאבק הזה רחוק מלהסתיים, ולא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה".

שרון קוניו, שורדת שבי החמאס: "קשה לי לעמוד כאן הערב. קשה לי, כי הלב שלי עדיין שם. האהוב שלי, דוד עדיין שם. רחוק ממני, רחוק מהבנות, רחוק מהחיים שאנחנו חולמים לנסות ולשקם. אני שרון אלוני קוניו. בשבעה באוקטובר נחטפנו מביתנו בניר עוז. אני ושתי בנותינו אמה ויולי חזרנו בעסקה לאחר 52 ימים בשבי החמאס דוד שלנו נשאר מאחור.

"אמא, מתי אבא יחזור?" איך מסבירים לילדות בנות ארבע שאבא שלהן עדיין שם? שהוא רעב, שהוא מת מפחד, שהוא רחוק כל כך ואין לי דרך להחזיר אותו? במיוחד שהן יודעות על בשרן מה זה להיות חטופה בעזה. הרגע שבו הפרידו בינינו בשבי הוא הרגע הכי קשה שחוויתי בחיי. דוד הסתכל לי בעיניים, ובקול הכי מפוחד שלו הוא אמר לי: "שרון, אל תוותרי עליי, תילחמי עליי". ואני הבטחתי.

"אני רוצה להתייחס לדברים שאמר השר ישראל כץ, שחשף שקיים סיכוי לעסקה חדשה שתשיב את כל החטופים. אני אומרת – זה המאבק שלנו. זו הדרישה שלנו. אם יש הזדמנות כזו, אם קיים סיכוי, אסור לנו להחמיץ אותו".

איציק הורן, אביו של יאיר ואיתן המוחזקים בשבי: "אני שוב עומד מולכם וכבר לא יודע מה להגיד. נגמרו לי המילים. ביום שבו הם נחטפו, התהפכו חיי, ומאותו היום קיימת רק מטרה אחת לנגד עיניי - להחזיר את הבנים האהובים שלי הביתה.

"אדוני ראש הממשלה: אם אתה לא סומך על הצוות שממונה על המשא ומתן, ואמרת כמה פעמים שככה לא מנהלים משא ומתן, אם אתה לא מוכן לתת להם "צ'ק פתוח" שיאפשר להם להגיע להסכם, קח עליך את התפקיד, צא לקהיר או לקטאר, או לסוף העולם, ותנהל את המשא ומתן בעצמך, והשב את כולם הביתה. ועד אז – בבקשה ממך תוריד את סיכת החטופים מעל דש בגדך.

"וכמה מילים לכל המתנגדים שאומרים שאסור לחתום על המתווה המדובר, כי זוהי "עסקת כניעה" - "קל להגיד את זה כשהילדים שלך יושבים איתך מסביב לשולחן. הילדים שלי נמקים כבר יותר 14 חודשים במנהרות בעזה. עבורם ועבורי, כל דבר שלא מחזיר אותם הביתה עכשיו הוא כניעה!"

חגית חן, אימו של איתי חן: "חיה את הסיוט הזה מאז שבעה באוקטובר, היום שבו נחטף הבן שלי, סמל ראשון איתי חן, לעזה. אמרו לי שאיתי לא יחזור בחיים, אבל אני לא מוכנה להאמין. לא ישבתי שבעה, אין לי קבר לבכות עליו, ואני עדיין חיה בתקווה, למרות הכול, שאיתי שלי עוד יחזור אליי בחיים. איתי הוא לא רק הבן הפרטי שלי, איתי הוא חייל של מדינת ישראל שהתנדב לשירות משמעותי כשיריונר".

"המאבק הזה הוא לא רק על איתי, הוא לא רק על 100 החטופים, הוא על הערכים שלנו, על האחדות שלנו, על מי שאנחנו כעם. היום אני פונה לכל אחד ואחת מכם - הרימו את קולכם. אל תתנו למאבק הזה לדעוך".