חרבות ברזל - שעת מבחן לשירות הלאומי

שנה למלחמת חרבות ברזל ועדיין איננו יודעים מה צופן לנו העתיד. שנה של כאב, שכול, אובדן וטראומה. שנה של גבורה, ערבות הדדית, תמיכה והתגייסות. שנה שאין דומה לה בכל שנות קיומה של מדינת ישראל.

גורלה ועתידה של מדינת ישראל מונח על כתפי כל אחת ואחד מאיתנו, ובכל יום שעובר בשנה החולפת, אנו מקבלים תזכורת ברורה לכך. היכולת שלנו לעמוד איתנים ונחושים על רגלינו ולהעז להישיר מבט בתקווה אל העתיד, מתאפשרת רק בזכות מי שאנחנו כחברה ישראלית והנכונות להעניק מעצמנו לטובת משהו גדול יותר - המדינה שלנו.

גם בשנה הזאת, נמשכים הויכוחים על אופי והיקף הגיוס והשירות. השיח הער על המוטיבציה הגבוהה של בני ובנות הנוער להתגייס לשירות משמעותי מתקיים לצד תחושות מעורבות אודות הצורך לקחת חלק בבניית החברה הישראלית, הן ברמה הביטחונית והן ברמה האזרחית.

כשצוללים לנתונים מתחוור שכחצי מהצעירים בגילאי הגיוס מקבלים פטור משירות צבאי מטעמים מגוונים: אי התאמה (על רקע בריאותי/נפשי), דת ועוד. כאשר משקללים לנתונים אלו את מספרם העולה של בוגרי שנתון י"ב בכל שנה ואת אחוז הנושרים במהלך השנה הראשונה לשירות הצבאי, מתקבלת תמונה מטרידה - רק כ-50 אחוזים מהצעירים בשנתון מתגייסים לצבא.

בנתונים אלה אין חדש, אך השנה החולפת חידדה לכולנו את ההכרח, ובה בעת גם את התועלת העצומה לחברה בה כל אחד ואחת תורמים את חלקם. הישארות מחוץ למעגל השירות וההתנדבות פוגעת בבניית האתוס החברתי ומכרסמת באפשרות לבנות תמונת עתיד מיטבית - הן לצעירים והן למדינת ישראל.

ראינו בבירור כיצד המארג החברתי נרקם כשהתותחים רעמו. המתנדבים והמתנדבות בשירות הלאומי-אזרחי הפליאו בהצלת חיים, בסיוע רגשי, בתמיכה פיזית, בחינוך, ברפואה ועוד. השנה החולפת הציגה לנו תמונה אפשרית של עתיד משותף בו לא חשובה דעתך הפוליטית או השתייכותך המגזרית. נושאים רבים ומפלגים הושלכו לפח ההיסטוריה הלאומי, בתקווה שמשם לא תהיה להם תקומה.

ראינו אנשים שלחמו כתף אל כתף, ובלב שבור ליווינו משפחות ברגע הקשה ביותר בחייהן. מתנדבים בארגונים שונים, שאיננו יכולים לדמיין את המציאות בלעדיהם - את כל אלה לא העסיקו שאלות של השתייכות, והם גם לא שאלו את האחר לפני יציאתם לקרב או להענקת סיוע.

אנו עומדים בנקודת זמן מכרעת - כיצד ייראו פניו של השירות הלאומי והאזרחי במדינת ישראל? במידה ואחוז הצעירים והצעירות שיפנו למסלול שירות לאומי-אזרחי לא יגדל דרמטית, לא נוכל לייצר מענה רלוונטי לצעירים שמקבלים פטור משירות צבאי.

צעירות וצעירים שקיבלו פטור מגיוס או שאינם מיועדי גיוס, תהא הסיבה אשר תהא, יכולים ואף צריכים להיות מחויבים לתרום ולקחת חלק בתחומי עשייה שונים, הנמצאים בראש סדר העדיפות הלאומי-חברתי - בתי חולים, מד"א, מוסדות חינוך, נוער בסיכון ועוד. השירות הלאומי מיועד לכל צעיר וצעירה שקיבלו פטור משירות צבאי. צעירות וצעירים מעולמות שונים - דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, חרדים - לוקחים חלק בתפקידים מגוונים, שלכולם מכנה משותף: הבנת חשיבות השירות ההתנדבותי בבניית החברה הישראלית.

דווקא היום, מתוך השבר העמוק בו אנו ניצבים בעת המלחמה, ניתן וצריך להצית את הניצוץ שיוביל לשינוי - לאלטרנטיבה המהווה חוסן וליצירת שוויון בהזדמנויות שיבנו עתיד אישי ולאומי טוב בהרבה מזה הקיים היום.

קרן נוטמן היא מנכ"לית עמותת אופק מבית רשת רש"י