מאות בני משפחה, חברים ומוקירים הגיעו לבית העלמין הצבאי קרית דאול, כדי ללוות בדרכו האחרונה את רס"ל במיל' ארז בן אפרים ז"ל (25) מרמת גן, שנפל בקרב בדרום לבנון.
בין המלווים את בן אפרים בדרכו האחרונה - שר החינוך יואב קיש כנציג נממשלה.
האב ירון: "איך אפשר לתאר את הכאב, את החלל הגדול שהשארת בלבבות שלנו היית ילד מיוחד, מלא חיוך, אהבות ותקוות, רק בן 25 והחיים שלך היו במסלול המראה, היית בדרך לטרוף את החיים כל כך הרבה דברים היו לפניך והכל נקטע בחטף. היית כל כך מוכשר, היה לך לב רחב עם רצון לעזור ולהיות שם לכל אחד. אהבת את החיים היית אדם עמוק, שקוע בספרים, פתוח לשיחות עמוקות ופילוסופיות.
"חיינו התרסקו, נזכור אותך בגאווה"
"היית טיפוס אופטימי, מוצלח, חכם, יפה תואר, כל מה שאפשר לבקש מהחיים קיבלת הייתה לך חברה אוהבת, קשר זוגי נהדר, בו השקעת מאמצים. הלילה הכל השתנה, חיינו התרסקו ואין מזור. אתה לא רק גיבור ארז, אתה דמות שמזכירה לכולנו איך להיות חיים מלאים ומשמעותיים השארת אותנו עם זיכרונות, עם החיוך, עם האנרגיה והרצון לעשות טוב לא נשכח אותך, הכאב גדול והמילים לא מספיקות יותר את התחושות תמיד נזכור אותך בגאווה ובאהבה גדולה, יהי זכרך ברוך, ארז שלי".
האמא, מרגלית: "סיימת בהצטיינות את התיכון, התאמנת לקראת הצבא, כל כך רצית להתגייס לדובדבן. אני בלבי שמחתי שלא התקבלת, כי בשבילך לשרת רק בצנחנים לא כל כך סיפק אותך. לא יכולה לכתוב אליך בעבר, לא מעכלת את האסון, את העובדה הנוראה. כבר אני מתגעגעת לחיוך שלך, עם קריצת העין מיוחדת. לחיבוק, כשאני מתרוממת על קצות האצבעות, ואתה עם החיוך מתרומם גם, שיהיה לי קצת יותר קשה. מי ינגן ביחד עם אייל בגיטרה? עם מי נצחק בארוחת שישי? אוהבת אותך עד כלות, מתגעגעת. תנוח על משכבך לשלום, ילד אהוב היקר שלי".
מפי הדוד, גיא: "ארז סיים את המסלול כשהוא עונד את הכומתה האדומה שלי ועונד כנפיים כנפי צניחה של סבא שלו, אבא שלי, עליו השלום. ארז אמר לי חייבים להמשיך את המסורת. הדבר שתפס את העיניים שלי בעיקר זה לראות אם האנשים שהוא שירת איתם ונפל איתם, פשוט פסיפס יוצא דופן של הארץ המדהימה שלנו - יבגני ושגיא ובנימין וארז שלנו ביחד פסיפס מדהים של דתיים, של כאלה שנולדו בארץ אוקראיני, אתיופי, אשכנזי וארז שלנו חצי תימני, חצי אשכנזי אני גאה בפסיפס הזה כי הוא מראה את כל מה שטוב בארץ הזאת והפסיפס הזה חסר גוון אחד, גוון שחור והפסיפס הזה דורש שירות לכולם".
"בחור עם לב זהב, חייכן ואהוב"
שרית, דודתו של ארז: "אנחנו שבורים והרוסים מהבשורה הקשה שנפלה עלינו היום. ארז, איך אהבת את הילדים שלי ובמיוחד את עלמה, שהייתה עבורך תחליף לאחות שלא הייתה לך. כמה שמחתי לראות את הקשר המיוחד ביניכם - מאז שהיית נער בן שתיים עשרה והיא נולדה. עדיין מתרגשת מהסרטון המרגש שהכנת לבת המצווה שלה. ארז, כמה מקסים ומיוחד היית, בחור עם לב זהב, חייכן ואהוב. אוהבים אותך ולא נשכח אותך לעולם".
רוית, דודתו של ארז: "ארז מתוק שלי, גיבור שלי,היית בחור חכם וסקרן חקרת כל דבר לעומק וכשהגעת למסקנות הצבת לעצמך יעדים ומשימות ובהמשך כבשת אותם בקלות בדרך לחיים עצמאיים והישגיים כפי שראית לנכון אהבת לפרוט על הגיטרה, שירים ומנגינות. עכשיו תסתכל עלינו מלמעלה ותחייך, נוח על משכבך בשלום. אנחנו נשאר עם אהבה אינסופית, אוהבים אותך ארז".
ומילותיה של עלמה בת ה-13, אחייניתו של ארז: "אני זוכרת איך בכיתה א' היית אוסף אותי מבית הספר, ואיך כל פעם היית עושה איתי סלפי. תמיד היית מגונן עליי כמו אח גדול, אפילו לא הסכמת שאעשה עגיל - ובסוף עשיתי שניים. אני לא מאמינה שככה הלכת לנו. להתראות אח גדול."
"זן נדיר של לוחם"
סא"ל מאיר ליפשיץ: "אנחנו נפרדים היום בצער עמוק ובהערכה עצומה. במהלך מלחמת חרבות ברזל פגשתי אותך לראשונה, ידעתי שאתה חדש בגדוד אבל הדרך השקטה, הצנועה והביטחון שהשראתך נתנו לי רגע תחושה שאתה איתנו כבר זמן רב הגעת אלינו למשימה, אליה נקראת דרך שבה עשית את תפקידך במסירות אכפתיות, בשקט אך בהקפדה עד הפרט האחרון. הגעת אלינו למשימה, אליה נקראת ונקראו חבריך לגדוד להשיב את הביטחון ותושבי הצפון לבתיהם כך היית לאורך כל שירותך עם נתינה בלי סוף".
לירן, הסמג"ד של ארז: "העולם איבד פרח נדיר, ארז אחי ליחידה, בזמן הקצר שהיית איתנו גילינו זן נדיר של לוחם, ישלוב של לוחם דעתן סקרן וחדור מוטיצביה, בעל ערכים שנלחם על מנת להגן על הארץ. חברך מספרים שהיית הראשון ולהצחיק בכל אירוע. כולם יודעים כמה אהבת את המשפחה ואת החברים, היה לך חשוב להתגייס, לא ויתרת עד שהתגייסת. היום צירפתם למשפחה שלכם 400 לוחמים נוספים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו