בשנה שחלפה מאז מלחמת חרבות ברזל, העם היהודי עבר טלטלה עזה. 7 באוקטובר, או כפי שדורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית, מעדיף לכנותה - "מלחמת שמחת תורה" - היה אירוע מכונן שזעזע את ישראל ואת העולם היהודי כולו. בראיון מיוחד אלמוג משתף את תובנותיו על המשבר, ההתמודדות, והתקווה לעתיד.

דורון אלמוג הוא דמות מוכרת בנוף הישראלי. אלוף במילואים, פעיל חברתי, וכיום יו"ר הסוכנות היהודית. קריירה צבאית מפוארת שכללה פיקוד במבצעים מורכבים כמו מבצע אנטבה, אז היה החייל הראשון שדרך על אדמת שדה התעופה, הובילה אותו לתפקידי מפתח כמו אלוף פיקוד הדרום. אך דווקא הפעילות האזרחית שלו, ובמיוחד הקמת הכפר השיקומי "עדי נגב־נחלת ערן" לאנשים עם מוגבלויות, היא שהפכה אותו לסמל של מסירות ונתינה בחברה הישראלית.

מינויו לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית באוגוסט 2022 הציב אותו בחזית היחסים בין ישראל לתפוצות בתקופה מאתגרת במיוחד. "זה תפקיד שדורש ראייה רחבה ורגישות גבוהה". אומר אלמוג. "אנחנו עומדים בפני אתגרים שלא ידענו כמותם בעבר". 7 באוקטובר, כפי שכולנו חווינו היטב, הפך לאתגר הקשה ביותר לישראלים וליהודים ברחבי העולם בעשרות השנים האחרונות.

משמחה לאבל

"זה המשבר הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז מלחמת העצמאות. זה המשבר הגדול ביותר של העם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה", אומר אלמוג בכאב. הוא מתאר את הסצנה המזעזעת בכפר עזה, שם ראה סוכות עם שולחנות ערוכים ומפות לבנות, עדות אילמת לחגיגות שמחת תורה שנקטעו באכזריות. "התכוננו לשמחה", הוא אומר.

אירועי 7 באוקטובר, אומר אלמוג, הינם "כישלון גדול מאוד בכל הרמות", אך הוא מדגיש כי לצד הטרגדיה, ראינו גם "את ההתגייסות הגדולה ביותר של העם היהודי". אלפים הגיעו לישראל למשלחות סולידריות, להתנדבות ולגיוס לצה"ל. יותר ממיליארד דולר גויסו בימים הראשונים, היקפים חסרי תקדים.

הכאב האישי של אלמוג מהדהד בדבריו. הוא מספר על אחיו, ערן, שנהרג במלחמת יום כיפור ונותר שבוע ימים בשטח עד שחולץ, חמישה מבני משפחתו נרצחו בפיגוע במסעדת מקסים ב־2003. "המשפחה שלי ידעה כל כך הרבה שכול", הוא אומר.

"העולים מגיעים לכאן באמצע מלחמה, בתקופה הכי מסוכנת במדינת ישראל, זה מראה את העוצמה של הקשר בין העם היהודי למדינת ישראל"

בשבת השחורה, במהלך מתקפת חמאס, נרצחו שניים מבני משפחתו וארבעה נחטפו בטבח בכפר עזה. מחבלי חמאס פרצו לבית משפחת גולדשטיין־אלמוג בכפר עזה, שבו הסתתרו נדב וחן עם ארבעת ילדיהם. הם רצחו באכזריות את נדב, אב המשפחה, ואת הבת הבכורה ים (20). האם חן, יחד עם שלושת ילדיהם - (17), גל (11) וטל (9) הוחזרו בעסקת חטופים לאחר 51 יום בשבי חמאס.

"הכאב הוא עצום", אומר אלמוג, "אבל אנחנו חייבים להמשיך. אתה שומע את אגם גולדשטיין־אלמוג מדברת, אחרי שאבא שלה ואחותה הגדולה נרצחו מול עיניה והם נחטפו - על חזרה לכפר עזה. אלו כוחות מדהימים. זו המהות של 'בדמייך חיי' - להמשיך לחיות ולבנות למרות הכאב והאובדן. עלינו להמשיך באהבה, בנתינה, בערבות ההדדית - למען העם היהודי ובניית מדינת ישראל".

"המהות של תושבי עוטף עזה זה להגיע 'עד התלם האחרון' - אותו מושג שנקבע בשנות ה־50 כשרועי רוטברג נרצח. היום אנחנו מצווים לעשות את אותו הדבר, למרות המתקפה הנוראה, אף שאנחנו לא יודעים מתי זה יסתיים - יש את האמונה הזו שאנחנו ננצח במלחמה".

אלמוג משתף שיחה מרגשת שהיתה לו עם ג'ון פולין, אביו של הרש גולדברג־פולין שנחטף ונרצח. "כשהגעתי לשבעה רייצ'ל, אמו של הרש, הרגישה שהיא כבר לא יכולה להיות באוהל והלכה להיות לבד בבית, ואני נשארתי עם ג'ון. החזקתי לו את היד, סיפרתי לו על ערן אחי, שנפל במלחמת יום כיפור והוא הסיבה לשירות הקבע הארוך שלי, ואמרתי לו שהכאב שלנו, ההתמודדות שלנו עם השכול, הם גם מקור של עוצמה וכוח", הוא מספר. "אנחנו יוצאים מזה חזקים יותר, מחויבים יותר לערכים שלנו ולמדינה שלנו".

חיבור בין קהילות

מאז תחילת המלחמה, הסוכנות היהודית, יחד עם שותפיה ובראשם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, התגייסו באופן חסר תקדים למען שיקומה של מדינת ישראל. התמיכה כוללת מענקי חירום ושיקום לאלפי משפחות באמצעות הקרן לנפגעי טרור, סיוע בהלוואות חירום ובמענקים לאלפי עסקים בעוטף, בצפון ולמילואימניקים, וארגון משלחות סולידריות.

"במסגרת מאמצי השיקום, אנחנו גם פועלים לחבר בין קהילות יהודיות בתפוצות לבין קהילות בעוטף בשותפויות ארוכות טווח", מוסיף אלמוג. "זה לא רק עניין של תמיכה כלכלית, אלא של יצירת קשרים אנושיים עמוקים שיחזקו את העם היהודי כולו".

"סיפרתי לג'ון אביו של הרש על ערן אחי, שנפל במלחמת יום כיפור, ואמרתי לו שהכאב וההתמודדות שלנו הם גם מקור של עוצמה וכוח"

אלמוג רואה בעלייה מנוע צמיחה ונדבך מרכזי בשיקום המדינה. "מתחילת המלחמה עלו לארץ בסיוע הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה עשרות אלפי עולים מעשרות מדינות", הוא מדווח. "חל גידול משמעותי בפתיחת תיקי העלייה ממדינות המערב".

הוא מדגיש את האיכות של העלייה הזו: "זו עלייה של צעירים, רובם אקדמאים, עם מוטיבציה אדירה". אלמוג מציין את האומץ של העולים שבחרו לבוא לישראל בעת הזו, למרות הסכנות והאתגרים. "הם מגיעים לכאן בתקופה הכי מסוכנת, יש ירי טילים, דיבורים על השמדת מדינת ישראל, מדינת ישראל מתמודדת עם שבע חזיתות שונות, אנטישמיות גואה בכל העולם, והם מגיעים לכאן. זה מראה את העוצמה של הקשר בין העם היהודי למדינת ישראל".

המצב בתפוצות מורכב. אלמוג מדגיש שהאנטישמיות גואה, אך לדבריו זו תופעה מחזורית. "האנטישמיות היתה תמיד. יש לה שני מצבים, או שהיא נמוכה, או שהיא סוערת וגבוהה. היום היא במצב שהיא סוערת והיא גבוהה, וזה ייגמר יום אחד", הוא מציג נקודת מבט אופטימית.

למרות זאת, אלמוג מדגיש את השיפור במצבו של העם היהודי בהשוואה לעבר. "אני מזכיר לך, במלחמת העולם השנייה לא היתה לנו מדינה. נרצחו בלב אירופה שישה מיליון יהודים", הוא אומר. "היום, למרות האתגרים, יש לנו מדינה חזקה שיכולה להגן על עצמה".

הסולידריות שמתבטאת כיום בין יהדות התפוצות לישראל מרשימה אף יותר, כשנזכרים שקודם למלחמה היחסים בין ישראל לתפוצות היו בשפל, כמעט של כל הזמנים. "אמרנו לעצמנו שמדינת ישראל חזקה, אנחנו פה - אנחנו בונים. תעלו או לא תעלו, תתרמו או לא תתרמו, זה לא משנה. וגם היתה אמירה, שאסור לדבר איתם על עלייה".

הוא מבהיר שהיתה זו גישה שגויה, הנובעת מ"גאוות יתר" ו"היבריס", כפי שהוא מגדיר זאת. אלמוג מאמין שהמלחמה שינתה את המצב וחידדה את הצורך בקשר הדוק יותר עם יהדות התפוצות. "אנחנו צריכים לבנות גשרים, לא חומות", הוא אומר.

"הכותל של כולם"

אלמוג מתייחס לסוגיית מתווה הכותל המערבי כדוגמה לצורך בגישור על פערים בין זרמים שונים ביהדות. הוא מספר על מקרה שהתרחש בתחילת כהונתו, כאשר ילד מקהילה רפורמית בארצות הברית הותקף בעת טקס בר המצווה שלו ברחבת הכותל.

"עשיתי שיחת זום למשפחה, ואמרתי להם שהכותל הוא של כולנו", אומר אלמוג ומדגיש את הצורך ב"יצירת תרבות אחרת, שפה אחרת, לכבד אחד את השני, למרות השונות, וללמוד לחיות ביחד". הוא רואה בסוכנות היהודית גשר חיוני בין הזרמים השונים ביהדות העולמית.

נושא החטופים הוא אחד הנושאים הקריטיים בפעילותם של אלמוג והסוכנות היהודית. "אנחנו עושים כל מה שביכולתנו לתמוך במשפחות החטופים ולסייע במאמצים להשבתם", הוא אומר. "זה נושא שמעסיק את כל העם היהודי, בארץ ובתפוצות".

אלמוג מספר על מפגשים מרגשים עם משפחות החטופים, ועל הכוח והתקווה שהוא שואב מהם. "הם מלמדים אותנו שיעור עצום בכוח רוח האדם", הוא אומר. "המאבק שלהם הוא המאבק של כולנו". הסוכנות היהודית פועלת במישורים רבים לסייע למשפחות החטופים, כולל תמיכה נפשית, סיוע כלכלי, ופעילות הסברה בזירה הבינלאומית. "אנחנו מגייסים את כל הקשרים והמשאבים שלנו כדי לשמור את הנושא על סדר היום העולמי," מסביר אלמוג.

המלחמה, מבחינת יו"ר הסוכנות, היא גם הזדמנות לחדש את הקשר עם הדור הצעיר בתפוצות. הוא מדגיש את הצורך בדיאלוג פתוח ומכבד בין ישראל לתפוצות, גם בנושאים שנויים במחלוקת. "אנחנו לא תמיד מסכימים על הכל, וזה בסדר", הוא אומר. "אבל אנחנו חייבים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ומכבד".

אלמוג חוזר שוב ושוב לרעיון של "בדמייך חיי" - הציווי להמשיך לחיות ולבנות למרות הכאב והאובדן. "בכל פעולה שלנו, בכל תוכנית שאנחנו מפתחים, אנחנו שואלים את עצמנו: איך זה מחזק את העם היהודי? איך זה בונה עתיד טוב יותר? זו המשמעות המעשית של 'בדמייך חיי' בימינו".

למרות הקשיים והאתגרים, אלמוג נשאר אופטימי. "האופטימיות נובעת מבחינתי מרוח התקומה שאנו רואים כעת". יו"ר הסוכנות מציין כי הוא מאמין שהעם היהודי יתגבר על המשבר הנוכחי, כפי שהתגבר על משברים בעבר.

"אתה שומע היום שכמעט כל יהודי שמדבר איתך, בטח אלה בחו"ל, מסיים את השיחה במילים 'עם ישראל חי'. מה זה 'עם ישראל חי'? אני זמני פה, אבל עם ישראל חי, זה משהו לנצח".