מאות השתתפו בעצרת לזכר עומר נאוטרה: "הידיעה שלא עבר את ייסורי השבי - מקור לכוח בתוך העצב"

משפחתו של עומר נאוטרה, שאתמול (שני) פורסם כי נפל ב-7 באוקטובר וגופתו בעזה, פתחה את עצרת ״שרים יחד לשובם״ בכיכר החטופים שמוקדשת הערב לזכרו של עומר. שי וגניה צוהר, דודיו של עומר, הם מהיוזמים והמובילים של עצרת האחדות שמתקיימת בכל שלישי בכיכר.

תמר צוהר, סבתו של עומר: "לפני קצת יותר מחודש ציינו כאן, בנוכחות הוריו של עומר, את יום הולדתו ה-23, השני בשבי. כנכד לסבים שורדי שואה, עומר האמין שזה התור שלו להגן על המדינה".

"הוריו שוחחו איתו ב-6 באוקטובר והוא סיפר להם שלאחר שבועות ארוכים של כוננות גבוהה, כשחמאס והעזתים מתפרעים ועושים מהומות על הגדר, אמרו להם שהם צפויים לסוף שבוע רגוע ואפשר להוריד כוננות. עד אתמול האמנו שעומר שלנו בין החיים ונוכל לחגוג את שחרורו. אתמול התנפצה תקוותנו ואנחנו צריכים להיאבק על החזרתו לקבר ישראל״.

נועם צוהר, בת דודתו של עומר: "אני מתגעגעת אלייך בכל הלב ולא מאמינה שהפעם האחרונה שראיתי אותך היתה שלושה ימים לפני שנחטפת. קיוויתי והתפללתי שאוכל לראות אותך שוב, שתיתן לי את החיבוק האוהב שלך, שתצחק איתי עד השעות הקטנות של הלילה".

"תודה על המסע שעברנו בזכותך ב-423 הימים האחרונים. תודה שאיחדת אותנו, תודה שעזרת לנו להבין את המשמעות העמוקה של החיים, תודה על הזכות להכיר אותך בכל ה-21 שנים שהיית איתנו. תשמור עלינו מלמעלה ואנחנו כאן נמשיך לחיות אותך בכל יום ויום״.

גניה צהר, דודתו של עומר נאוטרה, נאמה בכיכר החטופים בתל אביב ואמרה כי "עומר וחבריו לטנק היו הראשונים להגן על יישובי העוטף ולחמו עד כלות. עם כל הכאב הבלתי נסבל, יש גם נחמה קטנה בידיעה שעומר לא חווה את הסבל האכזרי של הימים הארוכים בשבי. הוא נפל כגיבור, נאבק עד נשמתו האחרונה, עם הערכים שהובילו אותו כל חייו. הידיעה שלא עבר את מסכת הייסורים הזו - מקור של כוח קטן בתוך ים העצב".

שורדת השבי מרגלית מוזס נאמה בעצרת: ״הזמן עושה את שלו ומי יודע כיצד יחזרו כל החטופים - על רגליהם, באלונקות או חס וחלילה ארונות? אני מצפה ממקבלי ההחלטות לעשות כל מה שאפשר כדי להחזיר את החטופים שחייהם שם הולכים ונעשים קשים מיום ליום".

יעל אלכסנדר, אמו של עידן, דיברה גם כן וסיפרה על בנה ועומר. היא אמרה: "ביום שבת האחרון קיבלנו אות חיים מעידן מהשבוע האחרון, ובצירוף מקרים מצמרר, יומיים לאחר מכן קיבלו רונן ואורנה היקרים את הבשורה המרה שעומר מוגדר חלל, וגופתו מוחזקת ברצועה. נאלמות לי המילים בבואי לנחם אתכם על האובדן הגדול. העצב הוא עצום ובלתי נתפס. אני רוצה לייחל שבמהרה הוא ישוב לקבורה בישראל ויקבל את הכבוד הגדול שמגיע לו״.

ג׳ולי קופרשטיין, אמו של בר קופרשטיין, נאמה בפעם הראשונה בכיכר. "אני מזכירה לעצמי שבר, הגיבור שלנו, לא ברח מהתמודדות", אמרה. "הוא היה שם בשבילנו אחרי התאונה של טל, הוא היה שם בשביל הפצועים בשטח, והוא היה – ועודנו – בשביל השבויים האחרים. בסרטון הקצר שפרסמו חמאס רואים אותו צועק על המחבלים".

רוני אדר, אחותו של תמיר אדר, סיפרה: ״הרבה פעמים אני שומעת: 'אבל אח שלך נרצח, מה את נלחמת ועל מה?' אני יודעת כמה חשוב הערך ביהדות של להביא כל אדם לקבורה מסודרת".

"ברור לי שאח שלי נמצא במקום הכי גבוה שיש, אבל הנשמה שלו לא יכולה באמת לנוח עד שהיא תיקבר. לנו, המשפחה, אין רגע אחד של שקט ללב בלי שיש חלקת קבר מסודרת לעלות אליה, לבכות שם ולנסות לסגור מעגל. אני מבקשת שכל אחד יסתכל על עצמו וישאל: כמה הוא מוכן לעשות בשבילם?״