"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הצעדים של בית המשפט מלמדים על חומרת פרשיית הדלפת המסמכים

על אף החשדות החמורים, פגישה עם עו"ד היא מזכויותיו הבסיסיות ביותר של כל חשוד, שלילתה פוגעת בזכות היסוד החוקתית ל"הליך הוגן וראוי" • הדין הפלילי, שמקל בהרבה על פעולות השב"כ שתכליתן שמירה על ביטחון המדינה, מציב גבולות משלו ולא הכל מותר

,עודכן
0השמעה
אלי פלדשטיין עם ראש הממשלה נתניהו. צילום: לע"מ

גם הגשמים העזים שירדו ברחבי הארץ לא הצליחו לפזר את מסך הערפל הסמיך שמכסה את פרטי הפרשה החדשה. צו איסור הפרסום שהוצא באופן גורף למדי על רוב פרטיה מגביר את הספקולציות בדבר טיבה המדויק.

אבל כל הסימנים שמסביב, כמו גם מיהות המעורבים, שלפחות חלקם שייכים למעגל הקרוב של ראש הממשלה ונחשפו לחומר מודיעיני מסווג ביותר, מעידים שלא מדובר בדבר של מה בכך.

עינב צנגאוקר: "אין פסיק שיוצא מלשכת ראש הממשלה שנתניהו לא חתום עליו" // יהודה שלזינגר

גם החלטותיו הקצרות של נשיא בית המשפט שדן במעצר (שאינו משתמש דרך כלל בהחלטותיו בביטויים מפליגים) בדבר "החשד המשמעותי" ש"התחזק בעקבות החקירה". כך בוודאי כשמדובר על חשיפת מקורות מודיעיניים רגישים שעלולה להעמיד אותם בסכנת חיים ולחבל במאמץ להשבת החטופים, שהיא חלק מרכזי במטרות המלחמה.

גם בהיעדר יסוד נפשי של כוונה לפגוע בביטחון המדינה או סיוע לאויב (שאינו נדרש בכל העבירות מסוג זה כתנאי להרשעה), שאיבת מידע בידי גורם לא מוסמך, ובעיקר העברתו לידיים אחרות, וכך מקל וחומר כשהדבר נעשה בידיעת או בעזרת הגורם שמופקד על שמירת המידע המסווג, או עשיית שימוש מניפולטיבי בתוכנו, ועוד בעיצומה של מלחמה, עלול להגיע לכדי הרשעה בעבירות החמורות ביותר שקיימות בחוק הפלילי בישראל.

גם ההארכה החוזרת ונשנית של מעצר החשודים, כמו גם מניעת פגישתם עם עורך דין במשך ימים רבים – צעד נדיר ביותר – עשויה ללמד על החומרה הרבה שמייחסים הן זרועות הביטחון והן בית המשפט לחשדות שהוצגו בפניהם.

יועץ ראש הממשלה שנעצר אלי פלדשטיין,צילום: ללא

בחקירות מסוג זה קיים מתח תמידי בין רצון החוקרים למלא את תפקידם, להגיע כמה שיותר מהר לחקר האמת, ובמידת האפשר לבסס כתב אישום על עובדות מוצקות שיגיעו לכדי הרשעה - לבין חובתם לשמור על זכויות החשודים.

הפרה של זכויות אלה, כגון הפעלת לחץ פסול על חשוד במטרה לגבות ממנו הודאה, עשויה להתברר לימים כ"בומרנג". בנסיבות מסוימות היא עשויה לפסול את ההודאה. הוא הדין לראיות שהושגו באמצעים בלתי כשרים.

הפגישה עם עורך דין היא מזכויותיו הבסיסיות ביותר של כל חשוד. שלילתה פוגעת בזכות היסוד החוקתית ל"הליך הוגן וראוי".

אכן, כבר בימים עברו נאמר כי "בתחבולות תעשה לך חקירה". רשויות החוק, ויהיו אלה השב"כ או המשטרה, נוקטות בתרגילי חקירה שונים (ולעיתים משונים) כדי לאלץ חשוד למסור גרסה שתביא להפללתו, אך גם הדין הפלילי, שמקל בהרבה על פעולות השב"כ שתכליתן שמירה על ביטחון המדינה, מציב גבולות משלו ולא הכל מותר.

יש לקוות שהרצון להשיג את המטרות הנעלות והחשובות של שמירה על ביטחון המדינה ושחרור החטופים לא יביא לחציית הקו הדק שבין תרגילי חקירה לגיטימיים, נחוצים והכרחיים לבין פגיעה בלתי מידתית ושלא לצורך בזכויות יסוד של חשודים שעלולה לזהם את ההליך כולו ולגרום נזק לאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר