הצעדים של בית המשפט מלמדים על חומרת פרשיית הדלפת המסמכים

גם הגשמים העזים שירדו ברחבי הארץ לא הצליחו לפזר את מסך הערפל הסמיך שמכסה את פרטי הפרשה החדשה. צו איסור הפרסום שהוצא באופן גורף למדי על רוב פרטיה מגביר את הספקולציות בדבר טיבה המדויק.

אבל כל הסימנים שמסביב, כמו גם מיהות המעורבים, שלפחות חלקם שייכים למעגל הקרוב של ראש הממשלה ונחשפו לחומר מודיעיני מסווג ביותר, מעידים שלא מדובר בדבר של מה בכך.

גם החלטותיו הקצרות של נשיא בית המשפט שדן במעצר (שאינו משתמש דרך כלל בהחלטותיו בביטויים מפליגים) בדבר "החשד המשמעותי" ש"התחזק בעקבות החקירה". כך בוודאי כשמדובר על חשיפת מקורות מודיעיניים רגישים שעלולה להעמיד אותם בסכנת חיים ולחבל במאמץ להשבת החטופים, שהיא חלק מרכזי במטרות המלחמה.

גם בהיעדר יסוד נפשי של כוונה לפגוע בביטחון המדינה או סיוע לאויב (שאינו נדרש בכל העבירות מסוג זה כתנאי להרשעה), שאיבת מידע בידי גורם לא מוסמך, ובעיקר העברתו לידיים אחרות, וכך מקל וחומר כשהדבר נעשה בידיעת או בעזרת הגורם שמופקד על שמירת המידע המסווג, או עשיית שימוש מניפולטיבי בתוכנו, ועוד בעיצומה של מלחמה, עלול להגיע לכדי הרשעה בעבירות החמורות ביותר שקיימות בחוק הפלילי בישראל.

גם ההארכה החוזרת ונשנית של מעצר החשודים, כמו גם מניעת פגישתם עם עורך דין במשך ימים רבים – צעד נדיר ביותר – עשויה ללמד על החומרה הרבה שמייחסים הן זרועות הביטחון והן בית המשפט לחשדות שהוצגו בפניהם.

בחקירות מסוג זה קיים מתח תמידי בין רצון החוקרים למלא את תפקידם, להגיע כמה שיותר מהר לחקר האמת, ובמידת האפשר לבסס כתב אישום על עובדות מוצקות שיגיעו לכדי הרשעה - לבין חובתם לשמור על זכויות החשודים.

הפרה של זכויות אלה, כגון הפעלת לחץ פסול על חשוד במטרה לגבות ממנו הודאה, עשויה להתברר לימים כ"בומרנג". בנסיבות מסוימות היא עשויה לפסול את ההודאה. הוא הדין לראיות שהושגו באמצעים בלתי כשרים.

הפגישה עם עורך דין היא מזכויותיו הבסיסיות ביותר של כל חשוד. שלילתה פוגעת בזכות היסוד החוקתית ל"הליך הוגן וראוי".

אכן, כבר בימים עברו נאמר כי "בתחבולות תעשה לך חקירה". רשויות החוק, ויהיו אלה השב"כ או המשטרה, נוקטות בתרגילי חקירה שונים (ולעיתים משונים) כדי לאלץ חשוד למסור גרסה שתביא להפללתו, אך גם הדין הפלילי, שמקל בהרבה על פעולות השב"כ שתכליתן שמירה על ביטחון המדינה, מציב גבולות משלו ולא הכל מותר.

יש לקוות שהרצון להשיג את המטרות הנעלות והחשובות של שמירה על ביטחון המדינה ושחרור החטופים לא יביא לחציית הקו הדק שבין תרגילי חקירה לגיטימיים, נחוצים והכרחיים לבין פגיעה בלתי מידתית ושלא לצורך בזכויות יסוד של חשודים שעלולה לזהם את ההליך כולו ולגרום נזק לאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.