הקפות בכיכר דיזינגוף? החוכמה היהודית היא גם לדעת מתי לא ליצור בעיות

לכאורה, כל אחד יכול לחגוג את שמחת תורה איך שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, ובפרט כשמדובר בהקפות שניות — אירוע שיש בו משהו מהניחוח החופשי, זה שמחבר רחוקים וקרובים סביב אותה שמחה דתית-לאומית. אבל כשעמותת “ראש יהודי” בוחרת לעשות את זה דווקא בכיכר דיזינגוף, ועוד יותר מזה, עוצרת ליד הפגנה למען החטופים — קשה שלא לתהות אם זה באמת “ראש יהודי”, או אולי רק ראש עיקש.

בכיכר דיזינגוף, ראינו את ההיפך המוחלט מראש יהודי. עמותת "ראש יהודי" - בחרה מכל המקומות האפשריים להיעצר דווקא שם, מול הפגנה למען החטופים, עם חגיגות שמחת תורה. יותר מחצי שעה של התרסה בחסות משטרת תל אביב שכנראה גם היא איבדה את הראש היהודי שלה. כאילו אין פילוג בעם, כאילו אין מלחמה, כאילו אין מאה ואחד חטופים בעזה.

אני חייב להבהיר: אין לי שום דבר נגד שמחת תורה. להיפך. המסורת היהודית יודעת לשלב בין שמחה לעצב, בין חגיגה לזיכרון. אבל יש הבדל תהומי בין שמחה לבין התרסה. בין חגיגה לבין פרובוקציה. כשמאה ואחד חטופים עדיין בידי החמאס, כשבכל יום מגיע עוד לוחם, אל קברו - צריך לדעת איפה עוצרים, מתי מנמיכים את הווליום, איך מכבדים את כאבם של אחרים.

הראש היהודי האמיתי, זה שהוליד את התלמוד ואת תורת היחסות, יודע מתי להתחשב בזולת. מתי לוותר על הצגה מיותרת. החוכמה היהודית היא לא רק בפתרון בעיות, אלא גם בידיעה מתי לא ליצור אותן מלכתחילה. זו החכמה שחסרה בכיכר דיזינגוף.

אפשר היה לחגוג בכל מקום אחר בתל אביב. בבתי כנסת, ברחובות צדדיים, בשכונות. אבל לא. דווקא בכיכר דיזינגוף ואפילו שנתנו לשתי משפחות שאיבדו את יקיריהן לדבר, דווקא מול מיצג שקט של תומכי משפחות החטופים שמחזיקות את התמונות של החטופים. זה לא ראש יהודי, זה ראש עקשן. זו לא חכמה יהודית, זו התנצחות מיותרת.

נזכרתי בסיפור חסידי ישן על רבי שהיה רוקד בשמחת תורה. כששאלו אותו למה הוא מנמיך את קולו כשהוא עובר ליד בית שיושבים בו שבעה, ענה: "השמחה שלי לא צריכה להגביר את צערם".

אולי הגיע הזמן שב"ראש יהודי" יעשו חשבון נפש אמיתי ויזכרו שהראש היהודי האמיתי תמיד ידע לשלב בין שמחה לרגישות, בין אמונה להתחשבות, בין דבקות במסורת להבנת המציאות המורכבת שבה אנו חיים.

ואולי בשנה הבאה, כשיגיע שוב שמחת תורה, הם יבינו שאפשר לשמוח גם בלי להכאיב לאחרים. שאפשר לרקוד גם בלי לרקוד על הדם. זה באמת ראש יהודי. כל השאר - זו סתם קהות חושים עם כיפה.