צריך אומץ כדי לסיים את המלחמה

כבר שנה. אבל הרגשנו כל רגע איך עברו הזמנים בשדותינו. כבר שנה ורבים אינם כבר בינינו, שיכלו להיות. כבר שנה מאז שבן דודי אביב, שהיה כולו חיים, נפל בקרב שבו ניסה לשווא להגן על משפחתו ועל קיבוצו שהופקר, ניר עוז, וגופתו נחטפה לעזה. כבר שנה יותר מדי, שראש הממשלה יכול בחתימת העט שלו להציל את מי שעודם בחיים, להביא את המתים לקבורה ולהבטיח את ביטחון ישראל.

נקמה והרג מחבלים, בפני עצמם, לא יחזירו את החטופים למשפחתם, ואת השקט לישראל. הממשלה יכולה למנף את חיסול סינוואר ולהביא היום להסכם כולל בעזה. חמאס מוטט, איבד את מרבית מפקדיו ולוחמיו ונשקו. הוא שורד כארגון גרילה ולא כצבא הקונבנציונלי שהיה - ולזה יש רק פתרונות פוליטיים.

איך מחזירים את כולם עכשיו? אם נתניהו יכריז היום שישראל מוכנה, בכפוף להחזרת כל החטופים וויתור של חמאס על מקום בממשלה פלשתינית שתוקם ברצועה, לסיים את המלחמה - יש הסכם! הנהגת חמאס כבר הסכימה באופן לא רשמי להסכם כזה לפני חיסול סינוואר, ותסכים גם כיום - אם תגיע הצעה רשמית.

מר נתניהו, זה הזמן לבחור בין להיות מנהיג חזק ומתוחכם כמו ג'ון קנדי, שידע למצות עוצמה צבאית להסדר מדיני, או להישאר מר הפקרה, נוטש החטופים. הסכם כזה ישרת את האינטרס הלאומי גם בכך שידחף להחזרת השקט בצפון ויאפשר מיקוד על האיום האיראני.

"את כולם עכשיו" אינה סיסמה חלולה - זו תוכנית עבודה שדורשת אומץ: אומץ לקדם את סיום המלחמה, יציאה מעזה, ממשל ללא חמאס ברצועה. אומץ לבחור בחיים. אביב היה בוחר בחיים.

• פרופ' בועז אצילי הוא בן דודו של אביב אצילי ז"ל שנהרג בקיבוץ ניר עוז וגופתו מוחזקת בעזה. פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות