רס"ם (מיל') ישי גרינבאום הובא למנוחות: "לא יודעת איך אפשר לנשום בלעדיך"

בחול המועד סוכות:בחלקה הצבאית בהר הרצל הובא למנוחות רס״ם (במיל׳) ישי נתנאל גרינבאום מלוד, סמל מחלקה בגדוד 5030 בחטיבת אלון (288).

ישי, בן 38 בנופלו, נפצע באורח קשה ב-9 באוקטובר במהלך קרב בדרום לבנון. אתמול צה״ל התיר לפרסום כי גרינבאום מת מפצעיו. מאות אזרחים, חיילים ואנשי מילואים הגיעו היום לחלוק לו כבוד אחרון. משפחתו של ישי גרינבאום , שנפצע קשה בדרום לבנון ונפטר מפצעיו בבית החולים רמב"ם,
ביקשה לתרום איברים ולהציל חיים, ישי היה חתום על כרטיס אדי.

"תמיד היה עם חיוך ענק על פניו, גם ברגעים הקשים"

מ״פ, רס״ן בר צרפתי: ״אנחנו נפרדים בהערכה עצומה מאחינו לנשק ישי, שנפל בעת הגנת העם והארץ. ישי היה הרבה יותר ממפקד, הוא היה אחד מאבני היסוד של הפלוגה. תמיד היה עם חיוך ענק על פניו, גם ברגעים הקשים. איך ידעת תמיד לזרוק את המילים הנכונות ולהרים את רוחם של חייליך. ישי תמיד הביא איתו את השקט ואת השלווה שכל כך אפיינו אותו. במהלך השנה הזו ניצלנו יחד מכטב״ם שהתפוצץ סמוך אלינו. כבר אז הבנתי כמה אתה גיבור, באותו רגע נתת טיפול נפשי לחיילים כדי למנוע מהם טראומה עתידית. בשביל ישי, בשביל רוני ששוכב כאן לצדו - ננצח בשבילם״.

אלמנתו של ישי, הדס: ״ישי שלי, אהוב שלי. איך מספידים, איך מסכמים? ממה מתחילים? זכיתי לחיות במחיצתך 12 שנים. זו הייתה אהבה שאפשר רק לחלום עליה. בנינו קן משלנו, שפה משלנו. עם השנים התווספו לקן הזה ארבע נשמות טהורות. היית בן זוג מושלם, כל כך אוהב, דואב, מכיל ואכפתי שעושה כל מה שרק אפשר כדי להקל עליי. החבר הכי טוב שהיה לי מעולם. היית אבא כל כך פעיל, מנצל כל רגע לעשייה עבור הילדים".

"ניצלת כל רגע בצורה הכי טובה ומלאה שאפשר. כמה התגאיתי שאני אשתך. שלושה סבבי מילואים תוך כדי הריון, לידה - זו כבר שגרה. לפני חצי שנה נולד לנו זוהר, אור גדול בתוך האפלה. כמה התרגשנו והתייפחנו מאושר בלידה הזאת. הכנת סרטונים עבור זוהר ועבור הילדים לימים שלא תהיה. היית איש של נתינה וחסד. גם בסוף, הצלת אנשים שזכו לקבל את איברייך. ישי, אתה כל עולמי, אני לא יודעת איך אפשר לנשום בלעדיך. אני מבטיחה לגדל את ארבעת האוצרות שלנו באותה הדרך בה הלכת".

הדס הקריאה מכתב שכתבה בת ה-6, יעלה: ״אבא היקר והאהוב שלנו. הכי אהבתי לעשות איתך שטוזים. אתה גיבור, לא ציפינו שזה יקרה. אני לא שוכחת אותך אף פעם, ולא אשכח. אוהבת המון, יעלה״.

"אנחנו לא מעכלים את גודל האובדן"

אביו של ישי: ״אבקש לומר הספד בשמי ובשם אשתי. ישי היה אבא אוהב ומאוד מסור לילדיו, ובעל רגיש. דיברתי עם החברים של ישי לפלוגה בבית החולים. חיזבאללה תיזהרו, הם חמים עליכם בטירוף. אחת המעלות הגדולות של ישי היא שהוא הוקיר תודה. אני רוצה גם כן להגיד תודה לקב״ה שקיבלנו את ישי במתנה ל-38 שנים. אני מאחל בריאות שלמה לחיילים ששכבו לצדו של ישי בבית החולים״.

האחות: ״ישי, אחינו האהוב. אנחנו לא מעכלים את גודל האובדן. אח אהוב שלנו, זכינו לחיות איתך 38 שנים יפות. היינו שישה אחים שעושים יחד שטויות, ואתה האח הנעים והרגוע שמסתדר עם כל אדם. הצחוק המתגלגל, העיניים הכחולות שמביעות אהבה וטוב. זכיתי ללוות אותך בתקופת המילואים, לסייע בכל מה שהיית צריך כדי לפנק את החבר׳ה".

"החברים שלך אומרים שהערצת את אחותך, אבל אני הערצתי אותך. את השקט, את הנחת, את האבא המושלם שאתה. את העצות הטובות שלך אני עוד שומעת מהדהדות לי בראש. תודה על מה שהיית עבורי - סמל לנשמה גדולה, מלאת נתינה, אבל גם הרבה קור רוח, שכל וגאווה".

ראש העיר לוד: "העיר לוד מבכה את לכתבו של ישי - אבא מסור, בעל אהוב, תושב העיר, עובד העירייה וגיבור ישראל. במשך עשרה ימים התפללנו וקרענו שערי שמיים בימים בהם היית בין שמיים לארץ. כולך היית לב, ועכשיו הלב שלך ממשיך לפעום אצל אדם אחר. אני בטוח שכעובד סוציאלי אתה תמשיך לעודד וללוות גם שם בשמיים. מורשתך תמשיך להיות חלק מהעיר לוד".

אמש נפל סמ״ר אופיר ברקוביץ׳, לוחם בחטיבה 401 בחיל השריון מפגיעת טיל נ"ט במהלך פעילות בצפון רצועת עזה. אופיר ז"ל בן 20 במותו התגורר במודיעין-מכבים-רעות, היישוב רעות ליווה ונפרד ממנו במסע דגלים מרגש עד להלווייתו שנערכה היום ב-12:30 ביישוב. מסע ההלוויה שלו שהחל לפני זמן קצר יצא מרעות ועבר ליד בתי הספר בהם למד, "מור" ו"עמית" וליד שבט הצופים בו היה פעיל בצעירותו.