בן גביר, איפה אתה עכשיו? הסוהרת לשעבר הילה במסר לשר לביטחון לאומי

השר איתמר בן גביר, הגענו לעת הרצון הגבוהה ביותר של השנה, עת רצון לעשות תיקון ותשובה. אני מתביישת להודות שעודני מצפה לסליחה וכפרה. במהלך שירותי הצבאי בכלאנאנסתי באכזריות כמה פעמיםעל ידי מחבל רוצח שהפך אותי לשבר כלי, לאישה שזוהמה בטומאה.

כשהחלטתי לצאת למסע המייגע לחשיפת טיוח פרשת הסירסור, פניתי לרב שלי. התייפחתי בפניו שייקח ממני את התמונות והריחות המייסרים מהאגף של המחבלים, נמלאתי בושה כשסיפרתי לו שנאנסתי, אבל הוא חיזק אותי ואמר לי שאני יוצאת למסע שליחות לא רק עבורי אלא עבור כל הנערות שמתגייסות לצה"ל ומוצבות בשב"ס.

הוא אמר לי שמצווה עלי להביא את שב"ס "לנקות אורוות". כשמילותיו היוו חומה עבורי בכל פעם שעמדתי לקרוס, ובליווי הפסיכולוגית שלי שהיא כמלאך שומר עבורי, למדתי לשחרר ממני את הבושה ולהפנות ללא פחד אצבע מאשימה כלפי שב"ס, הארגון שסרסר את גופי ונפשי, הארגון שהפך אותי בניגוד לרצוני מחיילת צה"ל לנערת ליווי של מחבל עם דם על הידיים.

אנחנו נמצאים עתה בשעת הנעילה שבה אומרים "המצא לנו מחילה בשעת הנעילה", אך אומרים זאת בתנאי שהאדם הפוגע פייס את חברו, שכן על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר. אבל ממני אף אחד לא ביקש סליחה. בחודש שעבר הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד עטאללה בגין מעשי אינוס בי וביצוע מעשים מגונים רבים בחברותיי ששירתו לצידי באגף הביטחוני, אחיותיי, שותפות גורלי העגום. הוגשו גם כתבי אישום כנגד קציני השב"ס שהיו שותפים להפקרתנו בידי המחבל האנס.

כיום, לאחר שהוגשו כתבי האישום, כולם מבינים שאני לא "מופקרת" או "שקרנית" כפי שכינו אותי בשב"ס כל השנים, אלא קורבן של מערכת חולנית חסרת מוסר. בתמימותי המעטה שנותרה חשבתי שכעת יבוא שב"ס, ירכין ראשו בפניי ובפני שאר חברותיי הסוהרות ויבקש סליחה ומחילה. אבל עדיין אף אחד לא ביקש ממני סליחה. הקרובים לי אומרים לי ש"אין בשב"ס עם מי לדבר", שאני מצפה לשווא, אבל אני מסרבת להשלים עם כך.

היום יש שר במדינת ישראל, מר איתמר בן גביר שבעבר עמד לצידנו, הסוהרות, בחזית המאבק. אז איפה אתה עכשיו כבוד השר? כיום, כששב"ס יוצא בפרסומים לפיהם פניו "לדרך חדשה", במטרה לשכנע אנשים איכותיים והגונים להתגייס לשורותיו, אני שואלת את עצמי על איזו דרך חדשה הם מדברים? שב"ס איבד את דרכו המוסרית כבר מזמן, והנה אני ההוכחה.

אם באמת רצונו של כבוד השר לנקות את הארגון מכל העשבים השוטים, אני מבקשת שלא יעשה זאת תוך סגירת הדלת בפניי ובפני שאר הסוהרות. אנחנו לעד נהיה חלק מהארגון הזה, כי הנפש שלנו נפצעה שם, הגוף שלנו חולל שם. השר בן גביר, תעזור לי כפי שאמרת אז, בימים לפני שנבחרת. תפגוש אותי, תקשיב לי, ואולי המחילה שלי לשב"ס תתחיל ממך. אני לעולם לא אשכח, אבל אולי יש מקום לפיוס, להחלמה ולתשובה. אאחל חתימה טובה לשר בן גביר ולכל עם ישראל. הילה, החיילת הסוהרת מכלא גלבוע