101 נרות: כך מציינים ילידי 7 באוקטובר את יום הולדתם

שבעה באוקטובר הפך ליום אבל לאומי. שנה לאחר הטבח, אנשים רבים שיום הולדתם חל בתאריך זה מתקשים להחליט כיצד לציין את היום. אז איך מתמודדים ביום שהיה שמח ברמה האישית אך הפך ליום אבל לאומי? האם אפשר ולו לשמוח מעט ביום שבו אנשים איבדו כל כך הרבה?

לירז ארז שרגאי (49) מצור הדסה, היא בעלת עסק לייצור נרות ומציינת היום את יום הולדתה. לאור התקופה הקשה היא החליטה ליזום סדנה להכנת נרות עבור אנשים שנולדו בשבעה באוקטובר. בסדנה, בה השתתפו כ-40 איש מגיל 8 ועד 56, הוכנו 101 נרות, כאשר כל נר מייצג חטוף אחר.

"בתקופה האחרונה חווינו רק חוויות קשות, חדשות ודיווחים. בעלי, חבלן, שירת בדרום ועכשיו בצפון. שלושה גיסים שלי מגויסים בצפון. כמו כולם, אני מתמודדת עם מורכבות השנה הזו", מספרת שרגאי. "כשהתקרב יום הולדתי, התלבטתי כיצד לציין אותו. אני אוהבת לחגוג, אבל הפעם זה הרגיש מורכב. אני 'שרגאית' - שרגא בארמית זה נר, ושלוש שנים שאני מעבירה סדנאות להכנת נרות. בראש השנה עלה בי הרעיון להפיץ אור בימים החשוכים האלה".

בתחילה היא חששה לפרסם את הרעיון, אך הוא זכה למאות שיתופים ותגובות חיוביות על הרצון להפיץ אור בשנה כה קשה. "יצרתי קשר עם חלק ממשפחות החטופים וקראתי על אחרים. הכנו נרות בצבעים המייצגים את החטופים או בעיצוב המתייחס לתחביביהם. בתחילת הסדנה נשאנו תפילה, הדלקנו נר והבענו משאלה. הכנו מדבקות וכתבנו ברכות לכל משפחה של חטוף".

למרות הקושי והתאריך שהפך לכואב היא מקווה שדרך הציון ליום ההולדת של ילידי שבעה באוקטובר יהפוך למסורת. "הצלחנו ליצוק משמעות מחברת ביום הזה. כולנו מחוברים לצד הקשה של 7 באוקטובר, אך מי שנולד בתאריך הזה מחובר גם לצד האחר. האירוע היה מרגש מאוד, עם אווירה מיוחדת. אנשים בכו, צחקו והתחבקו. נוצרה קהילה של ילידי 7 באוקטובר, ואני מקווה שבעתיד נחגוג יחד. אני מקווה שהצלחתי להכניס מעט אור ליום הקשה הזה".

אשרת פלורנטין מגני תקווה, ילידת 7 באוקטובר, חגגה היום את יום הולדתה ה-42 והשתתפה בסדנת הכנת נרות. "אני במקור מכפר ורדים, שם נחטפה רומי גונן. הרגשתי צורך לעשות היום משהו משמעותי עבור המדינה שלנו ועבור החטופים בעזה," סיפרה אשרת. "הסדנה הייתה מעמד מרגש עד כדי בכי וצמרמורות. אנשים הגיעו מכל קצוות הארץ".

לדבריה, התקשתה לציין את יום הולדתה השנה. "הרגשתי מצד אחד קושי לחגוג ולשמוח ביום כל כך עצוב וכבד. אנחנו במלחמה וחיילים רבים עדיין מסכנים את חייהם. השמחה לא יכלה להתערבב ביום הזה, אך רציתי לעשות משהו משמעותי ומשמח".

אשרת הוסיפה: "הגיעו אנשים מיוחדים ומוארים. הרגשתי שכגודל האור - כך תהיה לנו השנה הזו מוארת. זה נתן הרבה תקווה והרגשנו שמחה ומשמעות. הבנו שיש לנו זכות שנולדנו ביום הזה. אחת המשתתפות אמרה שברכו אותה הבוקר שזו תקומה, ושדווקא היום הזה מסמל תקומה של עם ישראל לחיים ולאחדות".

גילוי נאות: הכותבת נולדה ב-7 באוקטובר