חטאת לפנינו: הקשר עם אלוהים הפך השנה מורכב ומייסר, אך כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן

בראש השנה בבית הכנסת שר החזן את הפיוט "וכל מאמינים", ובאותו הזמן חלפו מול עיניי כל אלה שראיינתי השנה, כמו קליפ מסויט בהילוך איטי. כשהחזן אמר "הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת", ראיתי את היד המקלידה בנייד "הם כאן, זה נגמר. אני אוהב אתכם".

"וכשהוא אמר "וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּוֹאֵל חָזָק", דמיינתי את אלו שהתחננו שיגאלו אותם, ולא היה צבא ומוקדנית המשטרה אמרה "תתחבאו ותתפללו", והתקווה שנזלה כמו החיים.

"וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל, הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים", וראיתי אותם רצים בשדות בלי קול, ונורים בלי קול, ונופלים בלי קול, והאדמה החרושה אוספת אותם ברחמים מלמטה, כי למעלה אף אחד לא ענה.

"וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא נוֹצֵר חֶסֶד", חסד כמו לבנות היפות שנאנסו, "שֶׁהוּא עוֹנֶה לָחַשׁ" - של החיילות בחמ"ל שכבר לא יכלו לצעוק כי נחנקו מהעשן. "שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר", שהתיר לילדים להירצח מול עיני הוריהם, "הָרַחוּם וּמַקְדִּים רַחֲמִים לְרֹגֶז" - ואיפה הוא ורחמיו היו כשנפלו הגיבורים שבאו להציל.

התזמון לא היה מקרי

ולא יכולתי להתפלל לאל הזה שבחר בנו, שבגלל בחירתו זו אנחנו סובלים כל כך. לו היו עושים סקר היום, אני לא בטוחה שהיה רוב לקיום הברית הזו. הזוועה לא שווה את זה.

אבל אז כמו היום - אף אחד לא שואל אותנו. ולא, שמחת תורה היא לא עונש על יום כיפור, כי יש הרבה עמים מפולגים בעולם, כאלה שאפילו נלחמים בתוכם, אבל אף אחד לא טובח בהם.

אין גזר דין מוות על ריב פנימי. מובן שכשאנחנו מפולגים יותר קל להכות בנו והתזמון לא היה מקרי, אבל לא מדובר בעונש.

הברית שחתמת בבשרנו

לפני שנה יצאו נחילי מחבלים מעזה, רצחו ואנסו אותנו בגלל הברית שחתמת בבשרנו. אבל ברית היא דו־כיוונית, וכשדבר כזה קורה, אלוהים אדירים, מצופה שתבוא ולהגן ולהציל. וכשזה לא קורה, אנחנו כועסים מאוד ופגועים מאוד ומרגישים שהשמיים נשמטו מתחת לרגלינו.

יש שעדיין יאמרו "הגומל" אחרי ליל הכטב"מים, אבל בפנים יזכרו שאותו אחד שאחראי לזה גם אחראי לאסון.

הקשר עם אלוהים הפך מורכב ומייסר השנה, אבל כל עוד הנר דולק, כלומר - כל עוד עדיין יש עם יהודי, עדיין אפשר לתקן, אלוהים. והציפייה לתיקון היא לכאורה חצופה, אבל כל כך הכרחית.

והתיקון הזה ייראה כמו תור של זוגות צעירים שרוצים לבנות בית בעוטף, של מכינות חדשות, של שדות פוריים, של דירוג אשראי שעולה, של חטופים שחוזרים בריאים ושלמים, של איחוי, של ריפוי הלב והגוף, ושל ניצחון מזהיר.