אחות של סמ"ר עמית באכרי: "עשה הכל כדי לעבור לקרבי, הוא היה הגאווה שלנו"

סמ״ר עמית באכרי, תושב היישוב יושביה שבעוטף עזה, שנפל אתמול (שלישי) כתוצאה מפיצוץ מבנה במהלך סריקה בשכונת ברפיח, לא היה אמור לשרת ביחידה קרבית, לחץ על הוריו והפעיל את כל הקשרים והלחצים על מנת לעבור מתפקיד במשטרה הצבאית ללוחמה.

עמית, בנם היחיד של יוסי ופנינה לצד שלוש אחיות, רק בן 21 בנפלו. משעות הבוקר המוקדמות שנודע על האסון במועצת שדות נגב, אליה שייכת יושביה חיבקה את המשפחה.

ראש המועצה, תמיר עידאן מסר: "קיבלתי בצער עמוק את הידיעה על נפילתו של עמית באכרי ז"ל ממושב יושיביה. כולנו מחבקים את המשפחה היקרה ברגעים הקשים הללו, בהם איבדה את היקר לה מכל. עמית היה לוחם אמיץ ונחוש, שהגן בגופו על עם ישראל מול אויב אכזר. הלב שלנו נקרע בכל פעם מחדש מצער וכאב על אובדן חיים בטרם עת. המועצה, באמצעות צוותי האגף לשירותים חברתיים ומרכז חוסן, עוטפת את המשפחה ומלווה אותה בכל הנדרש. כולי תפילה ותקווה כי יהיה זה החלל האחרון במלחמה נוראית זו".

משפחת באכרי סיפרה כי בפעם האחרונה שעמית היה בבית הוא דיבר בהומור על כך שאם יקרה לו משהו אז הוא רוצה שפאר טסי ישיר בלוויה שלו.

נועה, אחותו של עמית סיפרה על אחיה האהוב: "עמית התגייס למשטרה הצבאית, בתור חוקר. הוא ראה מה קורה במלחמה ולא יכול להישאר בתפקיד. למרות שהיו לו בעיות פרופיל הוא עשה הכל כדי לעבור לקרבי. הוא פשוט הרים את כל צה"ל על הרגלים כדי לעבור. כזה הוא עמית, כשהוא רוצה משהו אף אחד לא יכול עליו. בפעם האחרונה הוא היה בבית ביום א' והתקשרו אליו, אמרו לו 'תגיע נכנסים לעזה שוב'. עמית נפצע לפני 3 שבועות מירי נ"ט על הצוות שלו".

"לפעמים דיבר על החשש לחייו, אבל הכל היה בהומור"

"הוא נפצע מרסיסים בצורה קלה. הוא פונה לסורוקה ושם הוציאו לו את הרסיסים והוא חזר מיד לצוות שלו. הוא אמר- אין מצב שהצוות שלי נשאר שם, ואני פה'. הוא היה בראבק של המלחמה. הוא צלצל לאמא שלי ביום שישי האחרון, נתנו להם את הטלפונים. אמר שהכל בסדר, שהם במנוחה. הוא לא ממש פחד על עצמו, אבל אמר לי שהאירוע נ"ט היה קצת מפחיד, שהרבה חטפו רסיסים, אבל לא הייתה אופציה בכלל שהוא לא חוזר. בפעם האחרונה שדיברנו הוא אמר לי שהוא חוזר עוד שבועיים. הוא לפעמים דיבר על החשש לחייו, אבל הכל היה בהומור. מאז שדפקו לנו בדלת אתמול בערב אנחנו לא אותו דבר. נשארנו רק בנות".

"עמית היה הגבר הבכור במשפחה, הוא היה הגאווה שלנו. כל מה שהוא רצה להשיג הוא השיג בחיים, אבל מעולם לא בפגע באף אחד, הכל בצניעות. אם זה לא הכי טוב אז הוא לא עושה: הלוחם הכי טוב, האח הכי טוב, התלמיד הכי טוב".

את עמית ילוו בדרכו האחרונה בשיירת דגלים מחוץ ליושביה ובכניסה לבית העלמין הצבאי בנתיבות שם יובא למנוחת עולמים בשעה 14:00.