"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדותו של הקצין א' בפני ועדת החקירה האזרחית: "אם היינו מחכים לפקודות, לא היה נשאר את מי להציל"

הקצין הבכיר חושף בעדותו: "הלוחמים בשטח לקחו את ההובלה, כשהפיקוד היה משותק" • "הסתמכנו על הטכנולוגיה, ובשעת מבחן – הכל קרס", אמר • עוד הוסיף בוועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר: "התחקירים בצה"ל הפכו לתצוגת יח"צ ולא לניתוח אמיתי של הכשלים"

,עודכן
0השמעה
ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7 באוקטובר. צילום: גדעון מרקוביץ'

עדותו של א', קצין בכיר בקבע שלחם בעוטף עזה, התקיימה היום (שלישי), וחושפת את הכשלים המבצעיים והניהוליים שהובילו לאסון בשבעה באוקטובר. בעדותו, שנמסרה לוועדת החקירה האזרחית לאירועי אסון 7 באוקטובר, א' מבקר את התפקוד המבצעי ואת תפיסות ההגנה שהובילו להתבססות יתר על אמצעים טכנולוגיים ולתפיסות ניהול שהתרוקנו מתוכן.

נתיב העשרה אחרי הטבח, אוקטובר 2023,צילום: GettyImages

לדברי א', "אם היינו מחכים לפקודות, לא היה נשאר את מי להציל. מי שהכריע את ה-7.10 היה הדרג הטקטי, הלוחם". הוא מוסיף ומסביר כי פקודות הכוחות הקרקעיים הפכו ברבות השנים ליותר תצוגת יחסי ציבור מאשר ניתוח לקחים אמיתי. "התחקירים נהיו ריקים מתוכן ומלאים בכותרות", הוא מציין בביקורתיות.

טכנולוגיה במקום יוזמה

א' מתאר כיצד עם הקמת המכשול בגבול עזה, הייתה הנחיה ברורה להמעיט בפעולות יזומות ולהתבסס על כוחות חי"ר כעתודה בלבד. "הסתמכות על היכולת הטכנולוגית נשמעה טוב במצגות, אך במבחן המציאות הדברים לא עמדו", הוא מספר. לדבריו, המדיניות הזו יושמה גם בגבול הצפון והובילה לשחיקה חמורה בכוחות הלוחמים.

אמבולנס ב-7 באוקטובר,צילום: אורן בן חקון

עדותו של א' מציגה תמונה קשה על המצב המבצעי של כוחות היבשה בצה"ל. הוא מתאר כיצד הבירוקרטיה והנהלים פוגעים ביכולת הלוחמים לתפקד בשטח: "היכולת שלך לבצע תחקיר איכותי יורדת לאפס... אתה נמדד על הטפסים, לא על האיכות של הביצוע".

פיקוד ושליטה מקרטעים

לקראת סיום עדותו, א' מתייחס לכשלים הפיקודיים ביום האירועים עצמו, ומדגיש את העדר הפיקוד והשליטה: "לא היה בשום צורה פיקוד אפקטיבי... הכוחות הקרקעיים נותרו ללא הכוונה, מה שגרם לדו"צים ולהפעלה לא חכמה של כוחות". לסיום, הוא מסכם את הלקח המרכזי: "הדרג הלוחם היה זה שהציל את המצב. ללא היוזמה של הלוחמים בשטח, האסון היה גדול אף יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר